למה מפריע לי המושג ישיבות הסדר?

לטור הקודם: למה מפריע לי המושג: ליל הסדר?

מסלול ישיבות ההסדר במתכונתו הנוכחית - 17 חודשי שירות לחייל הסדר במקום כ-36 חודשים לחייל מן השורה - הנו רעה חולה ומנוונת. בדומה למסלול המקביל, בדמות גרעיני הנח"ל של תנועות הנוער, גם גיוס הישיבות הינו היסטורי והיה נכון ורלבנטי בזמנו, אך אינו שייך לתקופה הנוכחית ולשלב החברתי בו מצויה כיום מדינת ישראל. ואם לתמצת בשפה פשוטה: קיומו של מסלול ההסדר במתכונות הנוכחית מהווה עוול ועיוות לא מוצדק, ואף מקומם.

עד לשנות ה-80 בערך משל בכיפת החברה הישראלית מודל "כור ההיתוך" של צה"ל. תפקידו המרכזי של המודל היה יצירת חברה ישראלית, המורכבת משותפים בעלי תרבויות ולשונות רבות, כאשר הגורם המאחד ביניהם היו המורשת היהודית והמחויבות לדגם הציוני. מודל זה אימץ כסטריאוטיפ נחשק קבוצות מסוימות, עדתיות והתיישבותיות, אך בד בבד מידר והדיר קבוצות נרחבות אחרות.

טורים נוספים של המדור: "מפריע לי המושג"
למה מפריע לי שרבנים מחללים את השם?
תופעה חדשה בעם היהודי שנקראת "חרדים"
אתם רק חושבים שאתם לא מאמינים באלוהים
נשות הכותל האמיתיות לא מניחות תפילין
את בתי הדתייה לא אחנך לצניעות
אני יהודי-חילוני ללא רגשי נחיתות וללא התנשאות

בכור היתוך מסוג זה המופת הינו צבר יפה בלורית, יחפן וחילוני. לעומת זאת הציונות הדתית עדיין מתחבטת בזהותה ונקרעת בין החרדים המבודלים מהחברה הישראלית לבין החילונים הרחוקים מעולמה של התורה. הציונות הדתית נזקקה לרשת ביטחון כדי לשמור על המהות הרוחנית-חברתית שלה, וזאת במסגרת חממה ייחודית שבה משקיעים בלימוד תורה ופונים לשירות צבאי חלקי.

מציאות 2014 שונה לחלוטין. ישראל היא חברה רבגונית ורב תרבותית, ואין בה הסכמה על המודל המאחד הרצוי. הצבר יפה הבלורית הקריח, גידל כרס ועסוק בעשייה לביתו. על מקומו במאבק מתמודדות מספר קבוצות חדשות וישנות, והציונות הדתית היא כנראה המשמעותית ביותר ביניהן. זרם זה מונע מכוח תפיסת עולם אידיאולוגית וכן מתחושת תסכול הנובעת ממקומה השולי בהיסטוריית מפעל התחייה הציוני, שהיא כה מאמינה בו.

בין אם מכוח סיבות אלו ובין אם מסיבות אחרות, חברי הציונות הדתית תופסים כיום מקום מרכזי ומעורר כבוד כמעט בכל צומת חברתי ולאומי. בנסיבות אלו אין כל הצדקה לחשש מתופעת השתמטות נרחבת של אלפים מבוגרי מוסדות הציונות הדתית. לא זו אף זו, חלק מישיבות ההסדר (כגון אלון מורה והר ברכה) מובלות בידי רבנים הרואים עצמם כשליחיו הישירים של הקב"ה עלי אדמות. הם זכאים להפוך את עמדתם הפוליטית לפסקי הלכה מגובים בתיאולוגיה משיחית קיצונית, ומשום כך שמים עצמם מעל מפקדי צה"ל, ויוצרים שדרת פיקוד כפולה. תופעה זו מערערת את אמון המפקדים בחיילי ישיבות ההסדר.

בסופו של יום, התוצאה הכללית היא הפסד לכל הצדדים המעורבים. כך יוצא שאנשי הציונות הדתית נאלצים לדבר ברפיסות בנושא החרדים משום שחלק מבניהם נהנה אף הוא משירות צבאי מקוצץ. בנוסף, שילובם של בוגרי הציונות הדתית ברשת החברתית של הצבא נפגמת קשות, ומעמד ההסדרניקים כבעלי זכות יתר מוסרית נפגע אף הוא באופן בלתי הפיך.

מדור זה מוגש בסיוע עמותת "שערים". מגוון הדעות במדור משקף את כותביהם ולא את עמדות העמותה