"מעניין שדווקא במהלך השבת קבוצות הוואטסאפ היו יותר שקטות ורגועות. היו הרבה פחות שמועות שרצו בכל רחבי הארץ וזה אומר משהו. הקבוצות האלו הן חסרות אחריות, הן פוגעות בבטחון המדינה ומטלטלות ומסחררות את התקשורת הממוסדת. אנחנו כל הזמן מוצאים את עצמנו מנסים לשלול שמועות וואטסאפ במקום להתעסק בעבודה שלנו". את הציטוט שקראתם עכשיו, כתב ניר דבורי, הכתב הצבאי של ערוץ 2.
רגע לפני שאתם מתלהמים וצועקים, ומאשימים את דבורי בהשמצה והוצאת שם רע, שתו כוס מים. התגובה שלו הגיעה לאחר שהודעות "ווטסאפ" חתומות בשמו כביכול, עברו ממסך למסך, בהעתק הדבק אוטומטי, כאילו אין מחר. בערך כמו שלאחרונה קורה בצורה חולנית, אולי יותר מדי.
אני יודעת שזה לא מקורי לכתוב על נגע הווטסאפ, אבל היי, כולם כתבו וכותבים, וגם אני רוצה. ועכשיו ברצינות: אם לא נתייחס ברצינות, שום דבר לא יקרה. אולי אם נציף שוב ושוב, קצת מן הדברים ייכנסו אל הלבבות הסוררים וכמה אנשים פחות, "יעתביקו" ללא לאות את כל השטויות שקופצות להם על המסך כאילו אין מחר.
אז מה, דבורי טוען שהחרדים הם מקור בלתי נדלה של פשע הווטסאפ? נו, לא בטוח שהוא טועה. כבר רצו להן "בדיחות" מרות על כך שחמאס מתבאס בכניסת שבת, כי עד מוצאי שבת הוא לא יקבל מיקומים של נפילות... בתוך עמי אני יושבת, והגיע הזמן שנסתכל חזק חזק בירוק של האפליקציה, ננשוך לעצמנו את האצבע רגע לפני השטות הבאה שהדבקנו לעשרות הקבוצות שאנחנו מחוברים אליהם, ושגם לשם מגיע הבולשיט כמו גל מטורף של צונמי. היי, מה הפכנו להיות? חבורת הזבל? משועממים חסרי חיים שטופי מוח? כן, אני מדברת גם על עצמי.
אני זוכרת את ההתחלה, כשדאגנו לאיל, נפתלי וגיל-עד, כל ידיעה הטריפה, ורוצים לוודא או לאמת או להבין, אז מדביקים במקום של "מבינים", ושואלים אם מישהו יודע מקור. כמובן שאף אחד לא יודע, אבל משם זה כבר מתגלגל עד מעבר להרי החושך, לוקח איתו בכנפיים כל דבר שזז, מציף זוועות וטרגדיות, עד שפתאום אני מסתכלת על המסך וחושבת לעצמי בחלחלה: אני חולה! גם נפשית, הדבר הזה מתסכל, כמות המידע שמשתנה בעניין של דקות, לא תגידו שעות! ההלם למקרא הודעה כלשהי, והמחשבה שבדיוק כמוני, באותן עשרות קבוצות, לכו תדעו מי נמצא שראה את ההודעה וחטף את שוק חייו, כי אולי זה אחיו למשל? ולא, אני לא צריכה לפרט לכם על הורים שלמדו בדרך הווירטואלית האכזרית ביותר על בן שנפל ברצועה. הדוגמאות כל כך רבות, ומי מדבר כבר על שטויות של לשון הרע וחיסול חשבונות?
אז בגלל שהכל הפך לנגיש וקל, אנחנו צריכים להיות מטומטמים? רובוטים עבדי טכנולוגיה, צרכני מידע אובססיביים, נטולי יכולת הגיונית לשפוט מה נכון ומה לא?
חברים יקרים שלי, חרדים מבטן, אני מדברת אליכם עכשיו מכאן, כי אין לי באמת אפשרות להגיע לכולם דרך הווטסאפ... אבל אם מריצים עלינו בדיחות, אם טוענים כלפינו כאלו טענות, אולי נעצור רגע ונבדוק? לא באמת בדקתי בקבוצות אחרות מה קורה, ואני בטוחה שכולם לוקים. אבל בואו נשאיר את הכולל והשטיבל במקומם, שם בכלל מותר רק טלפונים כשרים, אז אין סיכוי לווטסאפ, ואת שיחות המקווה, הרכילויות, הצימאון למידע, נחזיר באמת למקום שאליהם הם שייכים. תקשורת זו תקשורת, מידע זה דבר רגיש, והרי על מה אנחנו מדברים כל הזמן, על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם? אז איך אנחנו לא נעמדים על רגלינו האחוריות ומנסים למגר את התופעה? מוות וחיים ביד הלשון, מי לא יודע?
נגד האינטרנט אין מה לעשות, ובוודאי שלא נגד הווטסאפ (בינתיים נזכרתי שיש אותו גם על חלק מהמכשירים הכשרים) אבל יש לנו מה לעשות עם החינוך האישי שלנו, עם המוסריות שלנו, עם המאבק האמיתי שלנו נגד העברת מידע כזה שבתכל'ס, הורג לנו אנשים, לא בכאילו... הורג. עשו טובה, תחסכו מאיתנו ומעצמכם את השותפות הזאת לדבר עבירה, כי אין לי ספק בכלל שזאת עבירה.
את הכתבה הזאת, אגב, תרגישו חופשי להעתיק, להדביק, ולהציף את הווטסאפ חופשי. אבל לא בשבת, אה?