מלחמה היא קודם כל הזדמנות לגלות כמה העם שלנו, המעצבן והמקטר, שצועק בפקקים ועוקף בכבישים, הוא העם הכי מקסים בעולם. שמוכן לעשות הכל בשביל מישהו שעד אתמול הוא לא ידע שהוא קיים.
מלחמה היא הזדמנות לזכור שכל 'טילון' כיפת ברזל שעף שווה איזה מאה אלף שקל שהיו יכולים ללכת להמון המון דברים טובים. אבל אנחנו נאלצים לבזבז את הכסף הזה על כלום בגלל רוע אנושי אכזרי ורצחני. או במילים פשוטות: פחות רוע - יותר כסף.
מלחמה היא הזדמנות להציץ ב"מבצע צוק איתן בתמונות" מרהיבות, ולגלות עד כמה המזרח התיכון שיכול להיות המקום הכי יפה בעולם, הופך למקום הכי מכוער בעולם. ולזכור שבעצם ככה זה כל החיים, ושאם רק נדע לנצל אותם, נהפוך אותם לגן עדן.
מלחמה היא הזדמנות לקלוט איזה צבא מדהים יש לנו, עם יכולות אדירות בים, בקרקע ובאוויר, ואולי יותר מהכל היא הזדמנות לדעת כמה קצת אנחנו יודעים. על מה שהם עושים ועל מה שהם מסוגלים.
מלחמה היא הזדמנות לראות עשרות אלפי אנשים להלוויה של חייל בודד שלא הכירו וכלא זאת רק בשביל לתת לו כבוד אחרון ולומר לו מכל הלב תודה.
מלחמה היא הזדמנות לחזות במאות ואלפי אנשים, דתיים, חילונים, חרדים, מסורתיים, שמאלנים, ימנים ועוד, מבקרים את חיילי צה"ל הפצועים בבתי החולים, עוברים בכל החדרים, נותנים מתנה צנועה לחייל ואומרים לו תודה שהוא שומר עלינו.
מלחמה היא הזדמנות להבחין בין דת שמלמדת אותנו לעדן את עצמנו ולתעל דחפים לחמלה ולשמירה על קדושת החיים, לבין דת שמובילה אנשים אחרים למעשי הרס ואונס, ביזה ורצח.
מלחמה היא הזדמנות להכיר בכך שגם בעתות שלום יש אנשים שחיים יום-יום, רגע-רגע, בסכנת חיים ובפחד. בגבולות, בעורף האויב ובמבצעים חשאיים, כדי שלנו יהיה נחמד ללגום אספרסו בנחת וללכת לעוד איזה סרט.
מלחמה היא הזדמנות מצמררת לזכור שבאותן עתות שלום רובצים בכמה בונקרים אלפי איש במחשבה אחת ויחידה: איך לפגוע בכמה שיותר יהודים. איך לגרום לכמה שיותר נזק למדינת ישראל.
מלחמה היא הזדמנות לתהות מדוע מאות מיליוני אנשים באמריקה, באירופה ובמזרח חיים עכשיו בשקט ובשלוה, ומגדלים את הילדים בנחת למקצועות חופשיים, ורק אנחנו נאלצים לחיות על חרבנו ולגדל את הטובים לטייס.
מלחמה היא הזדמנות להבין שבעצם זה לא סתם. ושבאמת אנחנו לא עוד עם ושהסבל הנורא הזה הוא לא מקרי. הוא מכוון דווקא לעם שנושא משחר האנושות את ערכי המוסר, היושר והצדק. ערכים שמוציאים משלוותם אנשים רעים שלא מסוגלים לסבול אותנו ככה.
מלחמה היא הזדמנות לראות עד כמה העם שלנו דבק בגאווה בערכים האלה, עד כמה הוא הולך לאורה של התרבות הכל כך עשירה, מרתקת ומרוממת. בלי לשכוח את האהבות בקרבות ובלי לאבד את החמלה במלחמה.
מלחמה היא הזדמנות לזכור שהחוסן הפנימי שלנו לא תלוי בניצחון כזה או אחר. הוא נמצא אצלנו עמוק. בלב וברוח. ואף אחד בשום מקום ובשום צורה לא יוכל לקחת לנו את זה. כי בכוח מול רוח יש רק צד אחד שיכול לנצח.
מלחמה היא הזדמנות להעניק חיבוק לכל מי שאנחנו רואים ברחוב ולאחל לו את היום הכי מוצלח בעולם, אפילו שאנחנו לא מכירים אותו ובטח אנחנו חולקים על מיליון ואחת דברים. אבל הוא חלק אינטגרלי מאיתנו ואנחנו פשוט אוהבים אותו כמו שהוא