וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בן סורר ומורה: טקסט אחד, שתי נקודות מבט

"בן סורר ומורה": בן שעובר על מצוות כיבוד הורים ומתואר כאדם פורק עול. התורה מצווה להוציאו להורג בסקילה. העונש לא חמור מדי? יוקי מאיר ואהרון קריב מנסים לענות בקצרה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

אהרון קריב
עונש מות? בסך הכל ילד טוב, רק עכשיו הגיע לבר מצווה. נכון, הוא קצת שובב ואין מה לומר, כבר הספיק לפלח מנת גורמה ועוד איזה חצי ליטר יין איטלקי (המוצרים, אגב, בהכשר בד"ץ) אבל מוות?

כשחז"ל הסבירו מיד ש"בן סורר ומורה נידון על שם סופו" הם התכוונו לומר שהילד הזה הוא בעצם פושע מתועב שרוצח ללא חת זקנים וילדים. רק שעוד לא הספקנו לראות את זה. מכירים את מבחן הIQ? פאסה. תשכחו ממנו. נעבור למבחן המרשמלו: אתה מכניס ילד קטן לתוך חדר סגור עם מרשמלו. רק הוא והמרשמלו. אם רבע שעה הוא יתאפק, כך הבטחת לו, הוא יקבל שניים (איזה כיף!) חוקרים גילו שהמבחן הזה מנבא טוב יותר את אחוזי ההצלחה בחיים, בלי קשר למנת המשכל. איך זה? נחזור לבן סורר ומורה. גיל 13 הוא קריטי, לא לחינם בחרה היהדות בגיל הזה לבר המצווה. ההתעוררות הפיזית מתחילה, ודווקא כאן מצפה התורה מהמתבגר שישתמש כמורה דרך בהיגיון במקום להתמסר לחושניות. כי כדי להצליח בחיים צריך קודם כל לדעת איך להשתמש בכלים שיש לנו. מנת משכל גבוהה לא תספיק אם לא נתפעל אותה נכון. יש כאן תקדים חסר-תקדים של ענישה רטרו על עבירות שעוד לא בוצעו, כי כבר היום ברור שלפנינו ניצב ראש המאפיה הבא. ההוא שב'מבחן המרשמלו' שלו בין דחפים יצריים לאיפוק וריסון, הודיע מראש על כישלון.

קרימינולוג אמיתי לא צריך לראות פשע מול העיניים, הוא רואה את מה שמוביל לפשיעה. ילד שלא מסוגל להתאפק מכוס יין. גנב אותה היום, מחר הוא גם ירצח בשבילה. מסתבר שמאחורי כל פושע גדול, יש ילד אחד קטן.

הרב יוקי מאיר
מהי הכפילות הזו: "סורר" ו"מורה", מה מחדש לנו כל אחד מן הביטויים, ומהי משמעות צירופם? על כך עומד הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר": "האב, דרכו ללמד לבנו תורת ה' שנקרא מוסר, והאם מלמדת דרך ארץ, ומנהג טוב נקרא "תורת אם". מעתה, הבן אשר איננו שומע למוסר אב, נקרא "סורר", ואשר אינו שומע לתורת אם נקרא "מורה", והכוונה שאינו הולך לא בדרך התורה, ולא בדרך ארץ".

דבריו של הנצי"ב חשובים, וחורגים מעבר לדיון בסוגיא הפרטית של בן סורר ומורה. הנצי"ב אומר כי הדבר תלוי לא במשתנה אחד אלא בשנים – לו היה לנו בן "סורר" שאינו "מורה", או להפך "מורה" שאינו סורר, אין אנו צופים עתיד בעייתי, אך צירוף ה"סורר" עם ה"מורה" הוא המהווה בעיה. מכאן שדרך ארץ או תורה, כל אחד בפני עצמו, מהווים חסמים לעתיד בעייתי (בלי בטחון של 100% כמובן, ככל עניין חינוכי).

מכאן שאין לזלזל בדרך ארץ לבדה, או בתורה לבדה. הבסיס המוסרי הפנימי, של זה שיש בו דרך ארץ ללא תורה, ישמור עליו, וינתב אותו בסופו של דבר לחיים טובים. ולימוד התורה החיצוני, עדיין של מי שאין בו דרך ארץ, אך יש בו תורה, יחלחל אליו יום אחד בהבנה של החסרון שיש בו. המצב המסוכן באמת, הוא מי שאין בו בסיס פנימי, וגם מבחוץ אינו מקבל כלום.

צריך אם כן לשמור, להכיר בכח העצמי שיש בכל צד, ולדאוג שמי שאין לו דרך ארץ תהיה לו לפחות תורה, וחסר התורה תהיה בו דרך ארץ, ולשאוף, כמובן, שיהיו שניהם בכל.

2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully