אחד ממחירי השיא של העליות לתורה ביום כיפור השנה, נרשם בבית הכנסת הגדול במוסקבה שבנשיאותו של הרב פנחס גולדשמיט, נשיא "ועידת רבני אירופה". אחד מהמתפללים המקומיים, הידוע כאיש עסקים בעל הון רב, רכש את "מפטיר יונה" ב- 660 אלף דולר. בישראל, המחירים היו נמוכים יותר.
הימים הנוראים מספקים לבתי הכנסת אפשרות לגיוס מהיר של כספים, ממכירת מושבים, פתיחת ארון הקודש ועד עליות לתורה. המכירות מכניסות מאות אלפי דולרים לקופת בית הכנסת, הישיבה או החסידות.
העלייה השלישית בתפילת מנחה של יום כיפור וקריאת "מפטיר יונה" ידועה כסגולה לפרנסה נחשבת ליוקרתיות ביותר ולכן גם ליקרה ביותר שמחירה יכול לטפס למאות אלפי דולרים. בקריאה, מופיע הסיפור על אנשי נינווה שנענו לקריאתו של יונה הנביא ושבו מדרכם הרעה ובזכות כך אלוהים כיפר על עוונותיהם. את ההפטרה קוראים ביום כיפור בכדי להראות את כוחה של התשובה. במקומות התפילה בהם מתבצעת המכירה, רגע לפני התפילה, מתקיימת מכירה פומבית לכל דבר, שבה הגבאי מכריז על ה"מוצר" הנמכר, נוקב סכום התחלתי וכל אחד מהמתפללים רשאי להציע סכום גדול יותר עד שמתקבלת ההצעה הגבוהה ביותר.
בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף בשכונת הר נוף בירושלים נרכשה הקריאה ב-26,000 שקל. קריאה אחרת בתפילת שחרית נקנתה על ידי מתפלל אחר בסכום של 50,000 שקל. סיפר אחד המתפללים סיפר: "כל המכירות הסתכמו ביותר מ-120,000 שקל". גם אצל המקובל רבי יאשיהו פינטו קנה אחד המתפללים, ממאמיניו של הרב, את תפילת "כל נדרי" בסכום עתק של מיליון שקלים. מתפללים אחרים תרמו סכום של 700,000 שקל לרכישת ספרי זוהר.
תופעת המכירות בציבור החרדי, ידועה זה שנים רבות ולעתים המכירות מהוות אינדיקציה אמיתית ליכולת הכלכלית של האדם וגם מבטאות את הרצון בקניית מצוות. בעוד ובציבור הליטאי כמעט ולא מתבצעות מכירות, הציבור החסידי אינו מפספס את ההזדמנות. בחסידות נדבורנא רכש השנה המיליונר החרדי, דן גרטלר את "מפטיר יונה" ב-17 אלף דולר. בחסידות ערלוי נמכרה הקריאה ב-100 אלף שקל ובחסידות ויזניץ' של הרב מנחם מנדל הגר נמכרה הקריאה לאחד מחסידיו מניו-יורק ב-28 אלף דולר.
"טקס המכירה הוא חלק מרכזי מחווית התפילה", מסביר יוני כהן, אחד ממתפללי בית הכנסת הגדול בירושלים, "יש בו לפעמים עניין של כבוד חברתי וכבוד לרב ולבית הכנסת. כולם מסתכלים מי קונה ובכמה כסף, משקיעים בזה זמן, המחירים עולים ומגיעים לסכומים גבוהים מאוד". בדרך כלל העליות החשובות והיקרות ביותר לא נרכשות בעבור המשלם עצמו, מסביר כהן, אלא בעבור הרב או מנהיג הקהילה שעולה ומברך בעצמו. הכסף, ברוב המקרים, נתרם ישירות לתפעול בית הכנסת ולצדקה".