יש שירה גם בגבעות יהודה ושומרון

ה?רו?ח? ה?ל?כ?ה ב??ינו?ת?ינו? ו?ה?י?ינו? כ??ל?ים מ?א?ל?ינו?.

רו?ח? ר?א?ה, ו?ה?יו? ב??ת??ינו? כ??ל?א ה?יו?.

רו?ח? ש??ח?ה ב??ין ד??פ??ינו? ו?ה?י?ינו? נ?ד?ו?נ?ים א?ל ה?א?ל?ם.

כ??ש??ה?רו?חו?ת ח?ב??קו? או?ת?נו?,

ד??מ?מ?ה ה?א?ר?ץ

ת??"ק פ??ר?ס?ה מ?ל??פ?נ?ים ו?מ?א?חו?ר.


(מתוך משיב הרוח ז')

האמת היא שבמבט של עשרים שנה לאחור קשה לי להבין את החוצפה שהיתה לנו, כמה צעירים שכתבו שירה בבית המדרש מתחת לגמרא להקים במה לשירה, בתפילה כי הוא שמשיב את הרוח ומוריד את הגשם ינסוך בשירה שלנו כוח ועוצמה והיא תהדהד את עצמה בכל העולמות.

אבל כנראה היתה זו תקופת יובש. השירה היתה בקרן זווית, דחוקה בין שוחרי תרבות יוון ובין כותבים בשפה רזה וחסרת שורשים, ובמקום שאין אנשים, ביקשנו אנו להוביל חוויה שירית יהודית ישראלית. חוויה שמחוברת לסידור ולתנ"ך ולאורחות החיים היהודיים מצד אחד ולשפה העכשווית, לעולם המודרני, לסיפור של החברה הישראלית המתהווה, מהצד השני.

חלמנו להיות חוליה בשרשרת מי שמגשימים את חזונו של הרב קוק על פיתוח היצירה. על מיצוי כל נים והרגשה בנפש האדם בשדה השיר, פיללנו לפתוח את הציבור האמוני לגווניו ליצירה ולשירה המודרנית, וכך גם לבנות גשר של שורות שיר עזות ובעזרת הרוח המנשבת לה בפאתי בית המדרש, יכירו וידעו כל יושבי תל אביב כי יש שירה גם בגבעות יהודה ושומרון, כי גם ליד ארון הקודש נכתבת שירה מודרנית וחופשית, כי יש מי שחולמים להמשיך את שירת דוד המלך דרך רבי יהודה הלוי וזלדה וי.צ. רימון.

למשיב הרוח היה תפקיד בשינוי טרמינולוגיה של דור כותבי שירה אובדים, כי שפת היצירה ומנעד הלשון היהודית של היוצרים הצעירים שחיים את המקורות הלכו ודעכו. החלום היה ליצור קול מרתק ומעורר ענין תוך ציפייה למשהו אחר, שיורד לתהומות הנשמה ובעיקר מחובר לזמן ולמקום.

כמעט עשרים שנה של עריכה, מחייבים סליחה ממי ששיריו לא נתקבלו באהבה בידי המערכת. אבל החלום שלי במשיב הרוח הוא לזקק ולזקק את השירה הנשלחת אלינו ולפרסם רק את השירה הטובה ביותר, כדי שמי שפותח את הגיליון יקבל את השיר כמהלומה. חד וחזק, בין הצלעות, עד לחדרי הלב, כי רק שירה שמצליחה לגעת בקורא – עושה את תפקידה בעולמה וראויה לשמה.

משיב הרוח פתח את השורות לכל כותב, בכל שפה וללא מגבלות. לא השר דיבר אלינו אלא השיר. ייחלנו לכל אורך השנים ועדיין אנו מייחלים לשירה איכותית, שירה שנוגעת בקורא ולא מותירה אותו אדיש, שירה שמדברת יהודית ומחברת את השירה המודרנית אל המקורות היהודיים, שירה הכותבת את הזמן והמקום ואת הרוח הנושבת לא מתחת לפנסים המוכרים ומקובלים בתרבות הישראלית, אלא ממקום מאתגר ממקום שיש בו קול אחר.

"החלומות הגדולים - יסוד העולם הם" - כתב הרב קוק באורות הקודש, איני יודע אם משיב הרוח שינה דבר בעולם. אבל גם אם אי פעם שיר אחד שפורסם במשיב הרוח נגע רק בלב קורא אחד, מה עוד נוכל לבקש?

שמוליק קליין , הוא ממייסדי ועורכי כתב העת משיב הרוח