איך הפך הרב עובדיה למגה סלב?

בשנייה שהרב עובדיה הורדם והונשם הוא הפך להיות חומר בעירה תקשורתי שניתן לצרוך. אסף וייס סבור שאין פה סולידריות עם ישיש גדול בתורה שגוסס, אלא רק ניצול מחושב של מרבץ רייטינג הגון

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
הרב עובדיה יוסף (AP)
(צילום: AP)

כולם פתאום קוראים להתפלל לרפואתו של הרב עובדיה יוסף. וכשאני אומר "כולם”, אני לא מתכוון לראשי ש"ס, לקהל חסידיו או לטיפוסים שנוהגים דרך קבע להתפלל לרפואת רבנים גדולים. "כולם" זה גם התקשורת, ובעיקר העיתונים היומיים, ובעיקר "ידיעות אחרונות" שהגדיל לעשות ופירסם בענק נוסח תפילה "לרפואת חיים עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה" (כך במקור, כן?). מה יש לומר? הטבלואיד בשבתו כגבאי בית כנסת הדוחק במתפללים לומר "מי שברך" לחולה.

למה זה קורה? מדוע המרן פתאום כל כך יקר ללבם של עיתונאים? לא יקר ולא בטיח. הוא מעניין אותם כ"שבאבניקים" בכיכר החתולות. התקשורת אדישה לחלוטין לבריאותו של הרב עובדיה יוסף. אז איך בכל זאת לפתע הוא זוכה לכותרות ראשיות? כי בשנייה שהמרן הורדם והונשם הוא הפך באחת להיות חומר בעירה תקשורתי שניתן לצרוך. אין פה סולידריות עם ישיש גדול בתורה שגוסס. יש פה רק ניצול מחושב של מרבץ רייטינג הגון.

הרב עובדיה יוסף (AP)
(צילום: AP)

התקשורת נוברת במצבו בריאותו (“הרב יוסף במגמת התעוררות"), דוחקת בהמון לומר פרק תהילים (“מתפללים לשלומו") ומפגינה התרגשות מעושה כשחל שיפור במצבו ("הניח לראשונה תפילין") רק כי מדובר בסחורה חמה, במותג. סוג של דוקו-סלב. מה המותג? “אחד מגדולי הפוסקים". והפסיקה ההלכתית עצמה כלל אינה רלוונטית. היא רק סממן חיצוני, אריזה שיווקית שמבדילה אותו מאחרים. הוא היה יכול להיות באותה מידה "אחד מגדולי הכוראוגרפים".

ההבדל הוא שמנהיג ש"ס סיפק כותרות ראשיות גם בשיא פועלו. אלא שגם אז הייתה זו התעניינות שטוחה וצינית בשברי משפטים שאמר. “ביום שתמות צריך לעשות משתה" על שולמית אלוני, “בועלי נידות" על שופטי בית המשפט העליון, “הוא שטן, יימח שמו" על יוסי שריד, ועוד ועוד ככל שהמשיכו להוציא דברים מהקונטקסט בדרשותיו השבועיות בצאת השבת.

ומה אתם יודעים, לא תאמינו, אבל יש למרן עוד כמה זכויות בחיים מלבד אמירות נפיצות בפיו וזיהום חריף בריאותיו. הוא פורץ דרך בפסיקה, הוא חתן פרס ישראל שפירסם עשרות ספרים, הוא בעל אומץ אדיר להקל וליצור הומניזם הלכתי בעניין התרת עגונות מלחמת יום כיפור או קליטת יהודי אתיופיה.

הרב עובדיה יוסף (AP)
(צילום: AP)

אלא שכל זאת ועוד לא מקבל שום ביטוי. כשזה נוגע לכל הנושאים המעמיקים שהרב יוסף השקיע בהם את כל חייו – האמפתיה שנשלחת לעבר בית הרב בירושלים נתקעת בפקקים של גינות סחרוב.

וזה לא רק עניין של שיקולי רייטינג. אלא הדרך שבה העיקר מכפיף ראשו בפני הטפל, שבה זוטות מאפילות על שאר-הרוח. גדול בתורה מאושפז בבית החולים, ולפתע מתקהלים סביבו כחבורת צבוֹעים המריחים את דם הפגר. וכך דמות מורכבת ורבת-ניגודים, בעלת לא מעט קצוות פרומים, נרמסת תחת מכבש מילים שהופך אותה לשטוחה וחד-ממדית. בחייו – הוא כר פורה לכותרות סנסציוניות על התבטאויות שנויות במחלוקת. בחוליו – הוא כר פורה לכותרות צבועות על מצב המערכת החיסונית שלו. ומה עם המערכת החיסונית שלנו?