את הישיבה הזו, בנה בעשר אצבעותיו, אדם גלמוד שמשפחת וקהילתו נכחדו בשואה
ברוכים הבאים לבית החרושת הגדול ביותר בעולם, בית היוצר למוח היהודי. טורים ארוכים של ספסלי עץ משובחים, סטנדרים המשמשים כשולחנות פרייבט, וספרים. זה כל מה שנדרש לאלף ראשים. אלף מטובי המוחות של העם היהודי. חלקם רכונים על דף הגמרא קמוטי מצח בריכוז מוחלט, אחרים סוערים בלהט הדיון עם ה"חברותא". העובדה שמדובר באחד האולמות הגדולים ביותר, לא משפיעה על רמת הצפיפות כאן. כדי לקבל מקום טוב, צריך לפעמים להמתין שנים.
את הישיבה הזו, בנה בעשר אצבעותיו אדם גלמוד שמשפחת וקהילתו נכחדו בשואה. בזמן שאנשים במצבו שקעו בדיכאון, הרב יוסף כהנמן עלה ארצה, ליישוב שרעד מהתקדמות הכיבוש הנאצי, וחלם. "מה אתה רואה על הגבעה הזאת?", שאל את בן שיחו כשהוא מצביע על גבעה חשופה. "כלום", אמר הפרטנר, "אני", אמר הרב, "רואה כאן שני גרמי מדרגות. על הגרם האחד אולם של חמש מאות בחורי ישיבה, ועל הגרם השני חמש מאות נוספים". החלום התגשם, וגם שבעים שנה מאוחר יותר, מדרגות הישיבה מובילות המוני תלמידים, אולמות השיעורים, מלאים בשעת השיעור עד אפס מקום, וליד הרמקולים המוצבים בחוץ, תמצאו קבוצות תלמידים מתאמצים להבין את דברי רבם.
ראה בישיבה החדשה מפעל הנצחה אמיתי למה שהוכחד בשואה
הרב כהנמן ניצל בנס מהעיירה הליטאית פוניבז', בה כיהן כרב ואף ניהל שם ישיבה. הוא ראה בישיבה החדשה מפעל הנצחה אמיתי למה שהוכחד בשואה. לא מוזיאוני ודומם, אלא החייאה מחדש של עולם התורה שהוכחד. אף אחד לא הבין אותו, "תוך שבוע רומל (אחד הגנרלים הבכירים בצבאה של גרמניה הנאצית; א.ק) מגיע לכאן, והעסק נגמר" הם אמרו לו. הרב, שכבר הספיק לטעום מאימת הנאצים, ענה: "ושבוע של לימוד תורה זה לא שווה?" במרץ נעורים, הוא טיפס בעצמו על פיגומי הבנייה כשהוא מפקח אחר התקדמות בניית הישיבה ובית יתומים לפליטי המלחמה.
סוד המוח היהודי נמצא בין דפי הגמרא
הטלוויזיה הדרום קוריאנית הגיעה לכאן לאחרונה. היא חשבה שסוד המוח היהודי נמצא בין דפי הגמרא. כן, אותו מוח שמביא לנו פרסי נובל. אם נביט על בוגרי הישיבה, לא בטוח שהם טועים: פרקליט הצמרת עורך דין ד"ר יעקב וינרוט (הלומד עד היום בחברותא עם ראש הישיבה, הרב דב פוברסקי) לצידו, ד"ר רפאל הלפרין ונגיד בנק ישראל פרופ' משה מנדלבאום, כולם בוגרי המקום.
אבל אם תשאלו את אחד מתלמידי הישיבה "כמו מי תרצה להיות כשתהיה גדול?", הוא יצביע על שורה ארוכה ומרשימה של בוגרים אחרים. ראשי ישיבות ואדמו"רים, פוסקי הלכה ורבנים המפארים את עולמה התרבותי והתורני של היהדות, בכל גווני הקשת הרוחנית. גם האנשים שעמדו בראשות הישיבה בעבר, היו דמויות בולטות בעולם התורני, כמו הרב אלעזר שך, מנהיגה המיתולוגי של היהדות החרדית, או גאון המחשבה והמוסר, הרב אליהו דסלר, שספריו מהווים עד היום אבן שואבת למעמיקים בתורת המחשבה היהודית. דרך אגב, כל זה, לא הפריע לרב לתלות את דגל הלאום על בניין הישיבה מידי שנה ביום העצמאות.
במה שתבחרו לעסוק, תהיו הטובים ביותר
"תלמידים יקרים" פנה פעם הרב שך לתלמידיו "אינני יודע במה תבחרו לעסוק כשתגדלו. חלקכם בוודאי ימשיך את הלימוד הישיבתי, חלקכם יבחר במקצועות חופשיים. דבר אחד אני אומר לכם: במה שתבחרו לעסוק, ולא משנה מה זה יהיה, תהיו הטובים ביותר". ואולי זה המוטו של פוניבז', זה היה המוטו של הרב הישיש, שעשה כל דבר באופן הטוב ביותר.
שבעים שנה חלפו מאז נכנסו שבעה בחורים לצריף הזמני של בית הכנסת העתיק "הליגמן" השוכן במרכזה של בני ברק הוותיקה. כיום הישיבה היא מושג וסמל שכמעט ולא ניתן לחקות אותו. חלומו של הרב התגשם אף הוא באופן הטוב ביותר.