האם חינוך לצניעות ימנע את האונס הבא?

בחברה הדתית, החינוך לצניעות נמצא בראש. לעיתים נדמה שהנושא הכי חשוב בעולם הוא אורך החצאית. האומנם זו צניעות? מסתבר שהצניעות שעליה דיברה התורה מתחיל במשהו אחר לגמרי

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אילוסטרציה (אורי לנץ)
אילוסטרציה (צילום: אורי לנץ)

ושוב סיפור על אבדן ערכים ואבדן התמימות וחוסר צניעות. ושוב הקלישאות, "אצלנו זה לא היה קורה", אנחנו חיים בחברה ששומרת על ערכי הצניעות. האמנם מחוסנים אנחנו?

אחד הנושאים שפוגשת כל תלמידה ותלמיד במערכת החינוך הממלכתית דתית, הוא נושא הצניעות. לפעמים אצל חלק מהתלמידות התחושה היא שהנושא הכי חשוב בעולם הוא הצניעות, האמנם אין דברים אחרים שעומדים ברומו של עולם ועליהם צריך לדבר?

אחד המקורות החשובים לערך הצניעות, הוא הפסוק בספר מיכה, "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-לוהיך." בתלמוד הבבלי במסכת סוטה נדרש הפסוק כך: "עשות משפט - זה הדין, ואהבת חסד - זו גמילות חסדים, והצנע לכת עם אלוהיך, זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה."

למרבה ההפתעה התלמוד לא מתייחס ללבוש ואפילו לא להתנהגות בין גברים לנשים. הצניעות עם ה' קשורה בחתונות ולוויות, למה? כי בעלי חיים לא מתחתנים, וגם, למרות הבדיחה על הג'וקים, הם גם לא משתתפים בלוויות.

חתונת הכלבים היקרה ביותר שהתקיימה בניו יורק (AP)
כי בעלי חיים לא מתחתנים (צילום: AP)

בני אדם נבראו בצלם אלוהים. בני אדם מתייחסים ברצינות לקשרים בין גברים ונשים ולמחויבות הנגזרת מכך, ולכן כאשר איש ואישה מחליטים לחיות ביחד, אנחנו מלווים אותם לחופה בהכירנו בערכה המקודש של המשפחה. וכאשר חלילה אדם נפטר מהעולם והנשמה עוזבת את גופו, אנחנו מכירים בייחודיותו של האדם, בחד פעמיותה של הופעת הנשמה שלו בעולם, וחולקים לו כבוד. הצניעות היא אפוא הכרה שמותר האדם מן הבהמה, שהאדם הוא יצור חביב שנברא בצלם.

ולכן יש להכיר בחשיבות בניית הקשר שבין גברים לנשים וללוותם בטקס רב רושם לחייהם המשותפים ולא לראות את הקשר ביניהם כאמצעי לסיפוק רצונות נמוכים בלבד. וכן יש להכיר בערך חיי האדם ולא לראות את מותו כאירוע יום יומי. צניעות היא הכרת אדם בערך עצמו כיצור שנברא בצלם אלוהים, לא יותר מזה וגם לא פחות מזה.

לא פחות מזה, כלומר האדם הוא לא יצור בהמי שכל מטרתו היא רק לספק את צרכיו הנמוכים, יצור שרק מגרה את צרכיו ומספק אותם, יצור שמנצל את כל מי שסביבו על מנת לספק את צרכיו, בלי להתחשב כלל ברצונותיו וצרכיו של האחר. יצור שיכול להשתמש ביחד עם חבריו לספסל הלמודים בשותפתם למסגרת בלי להתחשב כלל בהיותה אדם בדיוק כמוהם, אדם בעל רגשות תחושות ורצונות.

תלמידי גן ילדים בירושלים לומדים באוהל, ספטמבר 2012 (יח"צ , דניאל אלסטר)
אחד הנושאים שפוגשת כל תלמידה ותלמיד במערכת החינוך הממלכתית דתית, הוא נושא הצניעות (צילום: דניאל אלסטר)

ועוד דבר חשוב, האדם איננו הקדוש ברוך הוא. גם אם הוא נערץ ומכובד, גם אם הוא זמר מפורסם. גם אם הוא למד הרבה תורה ולימד הרבה תורה ורבים משחרים לפתחו, הוא אינו רשאי להשתמש באף אדם ולהתעלם מצלם אלוהים הטבוע בו.

חברה שערכי הצניעות הם נר לרגליה, יכולה לקוות שבתוכה מעשים שכאלה לא יעשו. לא בטוח שעיסוק מתמיד באופן הלבוש ובאופי הקשרים בין גברים לנשים מצליח לגעת בשורשה של סוגיית הצניעות שנובעת מקדושתה של נשמת האדם.

יהודה פוליקר שר בביקורת, על החלומות העצובים של חברה שאין בה צניעות, "אני רוצה גם", ולמי שרק רוצה הכל "הכי גדול הכי מהר הכי יפה" לא כל כך אכפת איפה הוא ואיפה כולם.
החברה הישראלית זקוקה לערכים של צניעות כאוויר לנשימה, כדאי שלא נתרכז רק בשאלות של לבוש.

הרב אסי בלנק, חבר בארגון רבני בית הלל