הקשר בין "הארץ" לנטיעות בט"ו בשבט

רבים חושבים כי מנהג הנטיעות הוא עתיק. מסתבר שלא. את המנהג החל ב-1890 הרב יעבץ שהחליט לצאת לטעת עצים עם תלמידיו בט"ו בשבט. קק"ל אהבו את הרעיון, אימצו והשאר היסטוריה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
נטיעות לכבוד ט"ו בשבט תשע"ג, ינואר 2013 (דייב בוימוביץ')
(צילום: דייב בוימוביץ’)

בזמן ליבלוב העצים בארץ-ישראל ב-טו' בשבט בשנת תר"ן (1890), יצא עם תלמידיו מבית הספר הממלכתי-דתי בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית המורה, הסופר, וההיסטוריון הראשון שכתב את תולדות עם ישראל בעברית, הרב זאב וולף יעבץ . בכך, הוא קבע באופן רישמי, את הנטיעות בט"ו בשבט כפעולה חינוכית של ילדי ישראל.

נימוקו לצעד זה, כפי שפירסם שנה לאחר מכן, תרנ"א בירושלים, ברבעון "הארץ" שבעריכתו: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, ברוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים (=הריחניים)."

הרב זאב וולף יעבץ (Creative Commons)
המורה, הסופר, וההיסטוריון הראשון שכתב את תולדות עם ישראל בעברית, הרב זאב וולף יעבץ (צילום: Creative Commons)

הרב יעבץ, נמנה עם מקימי תנועת המזרחי וּממחדשי השפה העברית וניהל את בית הספר בזכרון יעקב. הוא היה מחנך דגול, בר אוריין, אשר שלט בחומרי הלימוד וידע להעבירם היטב בטוּב טעם ודעת בהתאמה לנפש התלמיד. שיטת לימוד חיובית, אמונית ונעלה זו, באה לידי ביטוי מעשי בדבריו לחשיבות החינוכית לנטיעות ב-ט"ו בשבט, במסגרת בית הספר.

המטרה והתכלית: "למען חבב את הנטעים" – יש לראות את כוונתו של הרב יעבץ במשמעות כפולה: המטרה והתכלית, לקבוע את ט"ו בשבט כיום נטיעות רשמי בבתי הספר: כדי לחבב את הנטעים – את השתילים ששותלים הילדים, בעיניהם שהם בעצמם רכים וירוקים כנטעים ואישיותם החינוכית מצויה עדיין בתהליך העיצוב, שיעריכו את החשיבות הרבה לטעת נטעים בארץ ישראל ביום זה. נטעים אלה – השתילים, הם נְטעי הארץ – ארץ ישראל, ארץ הקודש, המחויבת בחיוב שהוא זכות גדולה, ב'מצוות התלויות בארץ'. אלה נטעים מיוחדים בעלי ייחוס חשוב ונעלה מאין כמותו. נטעים, שנטע ה' לאבותינו ושמצויים אצלנו בזכות אבות של אבותינו הקדומים מיסדי וּמעצבי האומה.

ה' נטע את הנטעים לאבותינו לדורותיהם ולדורי דורות ובכלל זה, גם לנו, בשבילנו. זאת כדי, לשבוע מטובם באופן פיזי, חומרי-גשמי, וכדי להתענג מיופיים באופן רוחני בשביל הנשמה- הנשמה היהודית, הענקית, הטהורה והקדושה.

נטיעות בכרמל לרגל ט"ו בשבט, ינואר 2013 (ערן גילווארג)
נטיעות ביערות הכרמל בשנה שעברה (צילום: ערן גילווארג)

הרב יעבץ הדגיש, שעל בית הספר לעשות את יום ט"ו בשבט ליום טוב, כפי שנועד מימי קדם כבר בתקופת התנאים, חכמי המשנה, במשנה הפותחת את מסכת ראש השנה, להיות ראש השנה לאילן, כאשר הגמרא מדגישה שהוא יום הקובע הלכתית למצוות התלויות בארץ, מחמת הארץ ובשביל הארץ ותושביה. יש לציין, ש-ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן הנטוע כבר, כאשר כל שנה אנו נוטעים למען הדורות הבאים. כך מובטח, שתמיד יהיו אילנות נטועים באדמה הקדושה של ארץ ישראל.

דרך החגיגה: לערוך ב-ט"ו בשבט ברוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים. שנה לאחר מכן, תרנ"א, בעיתון 'הארץ', הבהיר הרב יעבץ את המניע ליוזמתו: "יש לבית הספר לעשות יום-טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות. לערוך בו ברוב חן והדר את העצים, הנטעים, השושנים והפרחים, ככל אשר יעשו בארצות אירופא בראשון לחודש מאי."

ילדי יד מרדכי בטקס ט"ו בשבט (יח"צ , ענת רייס ארכיון יד מרדכי)
ילדי יד מרדכי בדרך לנטיעות (צילום: ענת רייס ארכיון יד מרדכי)

יוזמתו של הרב יעבץ, נאמנה למסורת היהודית של חג האילן ב-ט"ו בשבט, ותכליתה להיות תחליף יהודי לחג האילן האירופאי בחודש מאי למניינם. יוזמה חינוכית-ברוּכה זו, נקלטה במושבות עבריות נוספות. בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל מועד זה. הרב יעבץ בחכמתו, עמד על ייחודו של עם ישראל, שלא להיות ככל הגויים, אלא נאמן למקורות. ראש השנה לאילן חל ב-ט"ו בשבט העברי ולא בחודש מאי הלא-יהודי. זאת ועוד, מטרתו של הרב יעבץ, לשמֵר את המנהג של הנטיעות ב-ט"ו בשבט לדורי דורות, באופן נגיש וידידותי לכל המעוניין. זיכוי הרבים לדורי דורות, כבר מהגיל הרך, הוא מעשה חינוכי-ערכי רב מעלה, הן בגשמיות והן ברוחניות.

ד"ר אברהם גוטליב, הוא מביה"ס ללימודי יסוד ביהדות ע"ש הלנה ופאול שולמן, אוניברסיטת בר-אילן