הזמן לרפורמה אמיתית ואמיצה בחינוך

יש לפתור את הבעיה הבסיסית של מערכת החינוך- המחסור בחינוך לערכים. לעבור ל11 שנות לימוד ובמקום יב' לאפשר לתלמידים ללמוד שנה של לימוד "לשמה"- שנה של נתינת מזון לנשמה

אילוסטרציית נערים (ShutterStock)
(צילום: ShutterStock)

צעירים ישראלים, בנים ובנות, חובשים השנה את ספסלי מכינות ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומדרשות. דתיים וחילוניים, לעיתים בנפרד ולעיתים יחד, בנים לצד בנות מקדישים שנה מחייהם לאחר סיום התיכון, לשנה של לימוד תורני, תרבותי או רוחני- כל אלה מבלי לכלול את בחורי הישיבה החרדיים. ללא ציון וללא מערכת משמעת חיצונית עמלים הצעירים והצעירות הללו על מנת לגבש לעצמם את זהותם הציונית יהודית ולהכין את עצמם לקראת המשך החיים ובעיקר לתחנתם הקרובה, השירות בצבא ו/או השירות הלאומי.
אנו חושבים שאין חולק שלמערכת החינוך ה"רגילה", זו שמסתיימת בכיתה יב' ישנן יתרונות לצד חולשות ברורות בעיקר בהיבט החינוכי. מרבית התלמידים, ההורים וגם מורים ומנהלים, יסכימו שבצלן של בחינות הבגרות, ותחת המשמעת החיצונית מתרכזת המערכת בהישגים הלימודיים, בהקניית ידע, או בעברית פחות "מכובסת" - בהכנה מיטבית של התלמידים לקראת בחינות הבגרות.

על רקע זה אנו מציעים שינוי. עיקרו הוא כי לימודי התיכון יסתיימו בכיתה יא', כאשר בשנה זו יסיימו התלמידים את חוק לימודיהם הפורמליים. במקביל ניתן גם לצמצם את החופש הגדול בשלושה שבועות ובכך להשלים ב-12 שנות לימוד את החומר שנלמד כיום גם בכיתה יב'. כך, נאפשר לילדינו ללמוד במסגרות הכנה לחיים (המכינות והמדרשות) במקום הלימוד בכיתה יב'. במסגרות אלה הם יוכשרו לחיים וכל תלמיד ותלמידה יבחרו ללמוד באותה המסגרת שחפצה נפשם לפי נטיית ליבם, אם בהתמקדות ביהדות לגווניה, או להתרכז בלימודי תרבות, סביבה או אומנות. העיקר שתהא זו שנה שנה של לימוד "לשמה"- שנה של נתינת מזון לנשמה. יודגש כי אנו בדעה שמערכת זו תותאם גם למגזרי המיעוטים השונים ומן הסתם גם יקומו להן מכינות רב תרבותיות של בני דתות שונות.

אברכים חילונים (יח"צ , Media-PR)
(צילום: Media-PR)

תרומת שנה זו לעיצוב אישיות האדם לא תסולא מפז. כבר היום מודים מפקדי הצבא וראשי השירות הלאומי על איכותן הנדירה של בוגרי המכינות, המדרשות והישיבות לאותם המתגייסים לשירות הצבאי ומסגרות אלה מעצבות כיום את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. במתכונת לימודים זו יידרשו פחות מורים בחינוך הפורמלי ובכך יוכלו מורים לצאת גם הם לשנת השתלמות כזו אחת למספר שנים. דמיינו בוגר יא' היושב עם מורהו מהתיכון במכינה אחת ומתווכח על דרכו של א.ד. גורדון... או בוגרת אולפנה שיושבת עם מורתה במדרשה ודנה בסוגיה תלמודית. התועלת החינוכית של שנת מכינה כזו שבה יעסקו המורים בנושאי זהות וערכים ללא ספק תקרין על מכלול מערכת החינוך הפורמאלית. תועלת נוספת תצמח מצמום השחיקה של המורים המלמדים, וכן מכך שיהיה צורך בפחות מורים במערכת החינוך הפורמאלית בה ישנו מחסור במורים מקצועיים רבים במקצועות דוגמת פיזיקה, לשון, אנגלית , מתמטיקה ועוד.

הצעה זו תסייע גם לחלוקה השוויונית של נטל השירות הצבאי. החרדים מסיימים את לימודיהם בישיבה "הקטנה" – המקבילה שלהם ללימודי התיכון, לאחר 11 שנות לימוד ואז הם פונים ללמוד בישיבות הגבוהות. אם נאמץ את מודל שנת ההכשרה הערכית – הרי שכולם יהיו שווים.

זוהי רפורמה - שינוי של ממש שאינו מנותק ממה שקורא בעולם: בארצות הברית הלימודים מסתיימים לאחר 11 שנות לימוד ולאחריהן התלמידים הולכים לקולג', זאת בנוסף לעבודה שהדבר יפתור את אחת מבעיותיה הבסיסיות ביותר של מערכת החינוך הישראלית – סוגיית המחסור בחינוך לערכים.

הרב אהד טהר לב משמש כראש מדרשת לינדנבאום הישראלית (ברוריה.) שי סולברג משמש כמנכ"ל חברת ייעוץ אסטרטגי