בית כנסת חדש על שם חסיד אומות העולם ראול וולנברג

השבוע נחנך בארגנטינה בית כנסת על שמו של ראול וולנברג. הדבר התאפשר בזכות פסיקתו של הרב דוד לאו: "יהיה בכך ביטוי מועט להכרת הטוב שיהודים רבים חבים לאיש מופלא זה"

בית הכנסת על שם וולנברג (באדיבות המצולמים)
בית הכנסת על שם ראול וולנברג (צילום: באדיבות המצלם)

האם מותר לקרוא לבית הכנסת על שמו של גוי? עם השאלה הזו נאלץ להתמודד לאחרונה הרב הראשי לישראל, דוד לאו, כשנשאל האם יש מניעה הלכתית לקרוא לבית הכנסת בעיירה בארגנטינה על שמו של חסיד אומות העולם ראול וולנברג.

ברוך טננבאום, מייסד הקרן הבינלאומית על שם ראול וולנברג פנה ללאו וסיפר לו על הרצון לשפץ את בית הכנסת במקום מגוריו בארגנטינה. "בשלושים השנה האחרונות", סיפר טננבאום, "בית הכנסת אינו פעיל". לאחרונה, הוא הוסיף, "השגתי את הסכמתו של הממשל המקומי שייקח על עצמו לשמור ולשמר את הנכס בתנאי שאני אדאג לשפצו, דבר שאני מתכוון לעשות בקרוב".


בפני הרב לאו העלה טננבאום את הסוגיה בה התלבט, "לבית הכנסת אין שם והחלטתי לקרוא אותו על שם ראול וולנברג. בזמנו התייעצתי עם רבנים באשר לסוגיה של מתן השם "ראול" לילדים יהודים וקיבלתי היתר. הפעם אני רוצה לדעת האם יש מניעה הלכתית לקרוא את בית הכנסת על שם ראול וולנברג".

הרב לאו השיב כי אין כל מניעה הלכתית לקרוא בית הכנסת על שמו של וולנברג, "ראול נתן תקווה לאלפי נפשות אומללות והיה עבורם חבל הצלה. נסיבות הסתלקותו, שהיא בגדר תעמולה עד היום, השאירה צלקת קשה בלב כלום. ברור שאין כל מניעה מבחינה הלכתית לקרוא לבית הכנסת על שמו. ואדרבה, יהיה בכך ביטוי מועט להכרת הטוב שיהודים רבים חבים לאיש מופלא זה".

השחתת פיסלו של חסיד אומות העולם ראול וולנברג (יח"צ , הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות)
פסל של ראול וולנברג (צילום: הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות)

השבוע, לאחר חודשים של שיפוץ, נחנך מחדש בית הכנסת הראשון על שמו של וולנברג. ראול נולד ב-1912 בשבדיה. הוא למד אדריכלות בארצות-הברית אך עסק בבנקאות ובסחר בין-לאומי. ביולי 1944, לאחר שכ-437,000 יהודים מרחבי הונגריה נשלחו להשמדה באושוויץ, נשלח וולנברג מטעם משרד החוץ השוודי לבודפשט כדי לעזור בהצלת יותר מ-200,000 היהודים שנשארו בבירת הונגריה.

בנוסף, לאחרונה, נשאל הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן. האם מותר לקרוא לבית הכנסת על שמו של אדם שהתאבד, "לבית הכנסת שלנו הזדמן אורח", נכתב בשאלה שהובאה באתר 'ישיבה', "אותו אדם, כשראה שאין לנו עדין ארון קודש ראוי ואף לא ריהוט מתאים, הציע לתרום מכספו להקמת ארון קודש ולריהוט מלא של בית הכנסת, בתמורה לכך שבית הכנסת יקרא על-שם אביו המנוח. התברר לנו, שאביו מת לאחר ששלח יד בנפשו. האם נכון והאם ראוי לקרוא בית כנסת על-שם אדם שהתאבד?".

הרב אריאל השיב כי הדבר אינו מומלץ אך "אם קברו אותו בקבר רגיל הוא לא נחשב למתאבד".