למה צריך לחטוף "כאפות" בחיים?

מצד אחד, המשנה במסכת אבות אומרת לנו: "לא עליך המלאכה לגמור". מצד שני היא אומרת גם: "לא אתה בן חורין להיבטל ממנה". איך שני הדברים הללו מסתדרים יחד? אלישיב רייכנר משוחח עם הרב ערן טמיר על הסתירה שקיימת בין האמירה שלא הכל מונח על הכתפיים שלנו לבין האמירה שכן מוטלת עלינו אחריות.

הרב טמיר מסביר שהקב"ה ברא את העולם לא מושלם וככל שהמדרגה בבריאה היא בעלת יכולות גדולות יותר, כך היא גם יותר חסרה כי היא יכולה להיות שותפה במלאכת ההשלמה. המלאכה שאנחנו, בני האדם, אמורים לקחת חלק בה היא בעצם חלק בבניין העולם. מצד שני, האדם צריך לקחת אחריות בתוך גבולות גזרה מדויקים ביחס למכלול כוחות החיים שלו. הוא לא יכול לעשות הכול. האחריות שמוטלת על האדם היא כפולה: מצד אחד הוא צריך לדעת שיש לו אחריות להיות שותף בבניין העולם, ומצד שני, לא בלחץ.

יש עוד אנשים שהקב"ה חילק להם כישרונות וגם להם יש תפקיד לעשות את המלאכה. אנחנו אכן צריכים לקחת אחריות ולהוביל, אבל לא עלינו המלאכה לגמור. ואיך מצליחים למצוא את האיזון? הרבה פעמים "הכאפות" של החיים, סטירות הלחי שהמציאות נותנת לנו, הן שמעבירות לנו את המסר ואומרות לנו: פה הגזמת, לא עליך המלאכה לגמור.

לתכנים נוספים לחצו כאן