האוקספורד והקיימברידג' של עולם הישיבות

הישיבה שיצאו ממנה פוליטיקאים. הישיבה שיש בה פיצריות. הישיבה שהרב עובדיה למד בה והישיבה שתלמידיה מתגלחים עם כרטיס טלכרט. לכבוד פתיחת שנת הלימודים בישיבות החרדיות, וואלה! יהדות מציגה את 5 הישיבות המובילות והיוקרתיות במגזר החרדי

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
ישיבת פוניבז' (בחדרי חרדים , מושי ברגמן)
(צילום: משה ויסברג. בחדרי חרדים)

שנת הלימודים החדשה בעולם הישיבות החרדי תיפתח היום (רביעי) עם תחילתו של "זמן אלול". בחורי הישיבות חוזרים מחופשתם אל ספסלי בית המדרש בישיבות הרבות הפזורות ברחבי הארץ. התקופה הזו מתחילה בראש חודש אלול ומסתיימת במוצאי יום כיפורים. לפי הערכת משרד החינוך, 140,000 בחורי ישיבות, מבוגרים וצעירים, רווקים ונשואים, יחלו את לימודי הגמרא, ההלכה והמוסר בישיבות הקטנות, הגדולות ובכוללים. עבור וואלה! יהדות זו סיבה מספיק טובה להציג לכם את חמש הישיבות המובילות והיוקרתיות במגזר החרדי.

ישיבת "חברון" (גבעת מרדכי)

ישיבה חרדית (יח"צ , בחדרי חרדים)
(צילום: בחדרי חרדים)

"האוקספורד של הישיבות". "חברון" נחשבת לאחת הישיבות היוקרתיות בעולם התורה החרדי-ליטאי. היא הוקמה לפני יותר מ-130 שנה בסלובודקה שבליטא, הועתקה כמו שהיא לעיר חברון וב-1929 עברה לירושלים, שם היא קיימת עד עצם היום הזה. לומדים בה למעלה מ-1000 תלמידים, חלקם תושבי חו"ל ובודדים הם בוגרי ישיבות תיכוניות חרדיות. "חברון" הצמיחה שורה ארוכה של דמויות מפתח בעולם הדתי והחרדי - מנהיגי ציבור, ראשי ישיבות, מחנכים, רבנים ודיינים - לצד שופטים, פוליטיקאים, עיתונאים, משפטנים ואנשי אקדמיה שהשתלבו בעולם הכללי. בין בוגריה ניתן למצוא שמות כמו חיים הרצוג, משה מנדלבאום, אריה דרעי ואברהם רביץ.

"ישיבת חברון ייצרה את רוב השכבה האינטלקטואלית החרדית בישראל בחמשת העשורים האחרונים", הסביר לוואלה! יהדות, אחד מבוגריה הסטיריקן החרדי קובי אריאלי. "מידת ההשפעה שלה על מדינת ישראל בכלל ועל התרבות הישראלית בפרט רבה, אך סמויה ועקיפה בלבד. לעומת זאת, אם ישנה ליבת חשיבה ואינטלקט בתוך הקהילה החרדית, הרי שבוגרי חברון הם אלה שמובילים אותה".

במוקד הישיבה מצוי רעיון מרכזי שנשען על שיטתו של הרב נתן צבי פינקל המנוח, "הסבא מסלובודקה", שהקים את הישיבה בליטא: התפיסה שהתנועה הישיבתית היא תנועה אליטיסטית, במובן הטוב של המילה. בשונה משיטות אחרות הישיבה דוגלת בכבוד האדם, בלבוש מוקפד, כי תלמיד חכם אסור שיהא רבב על בגדו.

ישיבת "פּוֹנִיבֶז"

ישיבת פוניבז' (בחדרי חרדים , מושי ברגמן)
(צילום: משה ויסברג. בחדרי חרדים)

"אם הישיבות". "פוניבז'" נחשבת לספינת הדגל של עולם הישיבות החרדי-ליטאי. הישיבה שכנה בעיר פּוֹנִיבֶז' בליטא שלפני השואה והוקמה מחדש על הגבעה הכי גבוהה בבני־ברק בשנת 1943 על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, ששרד את המלחמה בגפו. הישיבה היא משאת נפש נכספת עבור מאות צעירים שרוצים לבוא בשעריה בכל שנה, עתודות תלמידי החכמים והמנהיגות החרדית של הדור הבא.

עם מותו של נשיא הישיבה, הרב אברהם כהנמן, נוצרו בישיבה שני מחנות. מצד אחד, בנו אליעזר כהנמן ומנגד הגיס הרב שמואל מרקוביץ'. הצדדים רבים ביניהם מי יהיה הזרם המוביל בישיבה ובעיקר מי יקבל לידיו את השליטה הבלעדית בנכסיה, המוערכים במיליוני שקלים. הפילוג הפנימי בתוך הישיבה בין הקבוצות המכונות "השונאים" (כהנמן) ו"המחבלים" (מרקוביץ) מאיים על שלמותה ובעקבות כך בשנים האחרונות ניכר שחל פיחות במעמדה.

כ-1000 תלמידים לומדים בישיבה, הם נחשבים למיינסטרים החרדי-ליטאי, ששומר על גוון אדוק ושמרני מאחרים. גם ממנה הגיחו שמות גדולים כמו עו"ד יעקב וינרוט, האחים דן וישראל סגל, ח"כ אורי מקלב ועוד רבים.

ישיבת "תפרח"

ישיבה חרדית (בחדרי חרדים)
(צילום: בחדרי חרדים)

"ישיבה לצולניקים", כך מכנים אותה בעגה של עולם הישיבות החרדי, כשהכוונה לכך היא שהתלמידים הלומדים בה הם סגפנים, מסתפקים במועט ודוגלים באורח חיים צנוע ביותר. שמה האמיתי הוא "תושיה" אך היא מוכרת יותר בכינויה "תפרח". הישיבה הוקמה ב-1965 בכפר מימון ושנתיים אחר כך, העתיקה את מקומו למשכנה הנוכחי – מושב תפרח בדרום הארץ. הישיבה היא הכוח העולה של הישיבות הליטאיות. מאפיין בולט בה הוא שתלמידיה מעריצים עד בלי גבול את ראש הישיבה שלהם, הרב אביעזר פילץ, ובשל כך יש מי שמגדירים אותם "כמעט כמו חסידים".

בתחילת ימיה הייתה הישיבה כמעט בלתי נודעת. מעטים הבחורים שהסכימו לגלות למקום כה מרוחק ולעזוב את הישיבות המפורסמות בירושלים או במרכז הארץ. אך בסוף היא הפכה למבוקשת ומונה כיום למעלה מ-700 תלמידים.


לא פשוט ללמוד בתפרח בשל כללי משמעת מחמירים ביותר. ללא פלאפונים, נגני מוסיקה, עיתונים או עלוני קריאה שונים. תלמידיה נמנעים מגילוח זקן עם מכונת גילוח בשל תנאי הלכה מחמירים ומסתפקים בגילוח עם כרטיס טלכרט וחומר מיוחד. התנאים המחמירים הם גם על זמני החתונות. בתחילת "הזמן" לא מקיימים חתונות, באמצע "הזמן", אך ורק בערבי שני וחמישי, והאירוסין, רק במוצאי שבתות. לכל דבר – סיבה מנומקת.

"צורת החינוך בישיבה מבוססת על שקט תעשייתי", מסביר אחד מבוגריה לוואלה! יהדות, "בניגוד לישיבות אחרות, הישיבה נמנעת מקרב תלמודי בשיעורים ובבית המדרש ודוגלת בחשיבה משותפת ובכניעה לדעתו של ראש הישיבה. הבחורים כמעט ולא חשופים להוויות העולם החיצון. זה ממש כמו גטו תלמודי, חינוכי ומרשים".

ישיבת "פורת יוסף"

ישיבה חרדית (בחדרי חרדים , יצחק ליוש)
(צילום: יצחק ליוש. בחדרי חרדים)

מעטות הן הישיבות הספרדיות היוקרתיות. דור ההמשך הספרדי כבר לא נוהר בהמוניו לישיבות אלה וכל בחור ספרדי שיש לו אפשרות, יילך לישיבה ליטאית-אשכנזית. כך גם סיפורה של "פורת יוסף" הממוקמת בעיר העתיקה בירושלים. היא הצמיחה "נבחרת חלומות" שמורכבת מעשרות בודדות של תלמידי חכמים ספרדים, בהם זקן המקובלים הרב יצחק כדורי ז"ל, הרב עובדיה יוסף וכל משפחות הרבנים המפורסמות. אך למעשה, היום היא פועלת בשיטה אשכנזית לספרדים.

במשך שנים, בעוד עולם הישיבות הליטאיות התפתח וגדל, "פורת יוסף" הייתה ונשארה ישיבה ספרדית יחידה. כיום, היא כבר לא היחידה ואליה הצטרפו ,חזון עובדיה", "קול יעקב" וישיבות נוספות. הרב שלום כהן, מי שמונה לאחרונה לנשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, במקומו של הרב עובדיה הוא אחד מבוגריה ועומד בראשה קרוב ל-50 שנה. היום לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.

בניגוד לשנים שעברו, שנת הלימודים החדשה נפתחה עם הישג מרשים לספרדים. מספר התלמידים ממוצא מזרחי שהחלו היום את לימודיהם בישיבה ספרדית, גדול הרבה יותר ממספר התלמידים האשכנזים שהחלו את לימודיהם בישיבות אשכנזיות.

ישיבת "מיר"

ישיבה חרדית (בחדרי חרדים , קובי הר צבי)
(צילום: קובי הר צבי. בחדרי חרדים)

למעלה מ-5000 תלמידים מהארץ ומהעולם, רווקים ונשואים, לומדים בישיבה המכונה "הישיבה הגדולה בעולם". היא נחשבת לאימפריה תורנית שמתקיימת בזכות תרומות של פילנתרופים יהודים מחו"ל בהיקפים אדירים. כולם הם תלמידיה. חסידים מארצות-הברית ואירופה, ליטאים מישראל ובחורים ממוצא מזרחי. הישראלים שמגיעים ללמוד בה, עושים זאת בדרך כלל רק לאחר שלמדו קודם בישיבה נוספת שנתיים או יותר.

הישיבה, שמרכזה בשכונת בית ישראל הירושלמית, מחולקת לקבוצות המפוזרות בחמש בנייני ענק שסמוכים זה לזה. לכל אחת, יש תנאי קבלה משלה, חלקם מחמירים יותר וחלקם פחות. בניגוד לכל ישיבה חרדית, ב"מיר" נדרשים הבחורים לאתר לעצמם דירות מגורים באזור הישיבה. רק חלק קטן מהתלמידים זוכה לקבל מיטה בפנימייה שמספר המיטות בה קצוב. התנאי להפוך לדייר בפנימייה היא התחייבות להשתתף בסדרי הלימוד ובתפילת הבוקר בישיבה.

ממש כמו האוניברסיטאות הגדולות בעולם, סביב "מיר" התפתחה תעשיית מסחר גדולה. ממסעדות וקיוסקים, דרך מאפיות, פיצריות ועד חנויות ספרים, צילום ומכבסות בגדים. החשש שבחורים ישוטטו ברחובות בשעת לילה מאוחרת, הובילה להחלטה כי חנויות האוכל באזור ייסגרו לכל המאוחר ב-23:00 בלילה, אחרת תעודת הכשרות שלהן תישלל.