מזכרת מקופסת האתרוג

אבא סיפר לנו על ההיסטוריה האיומה שעבר ברוסיה הקומוניסטית, על 12 שנות ישיבתו בכלא, על מסירות נפש בלתי נתפסת במוח האנושי, שלא לחלל שבת בכל אותן שנים קשות ומרות. לחטוף מכות אכזריות, לשבת בצינוק במשך שבועות ארוכים, אבל את מצוות התורה הוא לא יחלל ויהי מה

בני רבינוביץ' (יח"צ)
בני רבינוביץ' (צילום: יח"צ)

האם כבר בירכת בחג הזה על לולב ואתרוג?

אחד מזיכרונות הילדות החזקים והאהובים עלי במיוחד, היו בימי חג הסוכות. אבא זכרונו לברכה, היה מתהלך כל העת ברחובותיה של ירושלים עם לולב בידו. בידיי הקטנות הייתה קופסת האתרוג. "בוא יהודי, בוא תקיים מצוות ארבעה מינים. זה ייקח בדיוק כמה שניות", כך היה פונה לכל אדם ואדם שנקרה בדרכו שכיפה לא הייתה מונחת על ראשו. אני לא זוכר ולו אדם אחד שסירב לבקשתו והמשיך בדרכו.


מכיס הקפוטה החסידית שלבש, הוציא בזריזות כיפה לבנה גדולה והניח אותה על ראשו של האיש. את הלולב נתן לתוך ידו הימנית ואמר לו: "תגיד אחרי; ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב". מהקופסה שבידי הוציא את האתרוג והניח בידו השמאלית. והאם כבר בירכת בחג הזה על לולב ואתרוג?" אם תשובתו של האיש הייתה שלילית, הוא המשיך ואמר לו: "עכשיו תברך ברכת 'שהחיינו'. ו...עכשיו תנענע את ארבעת המינים לכל הצדדים".

את מצוות התורה הוא לא יחלל ויהי מה

ילד קטן הייתי ולא הבנתי את פשר הטרחה הגדולה של אבא. כן, גם לי זה לא היה קל להיסחב כל הזמן עם קופסה ביד, אבל ברבות השנים הבנתי. אבא סיפר לנו על ההיסטוריה האיומה שעבר ברוסיה הקומוניסטית, על 12 שנות ישיבתו בכלא, על מסירות נפש בלתי נתפסת במוח האנושי, שלא לחלל שבת בכל אותן שנים קשות ומרות. לחטוף מכות אכזריות, לשבת בצינוק במשך שבועות ארוכים, אבל את מצוות התורה הוא לא יחלל ויהי מה.

ומדוע הוא ישב בכלא כל כך הרבה שנים? מה היה פשעו וחטאתו? מדוע הוא נשלח לערבות סיביר? סיבה אחת ויחידה: לא רק שהוא לא הסתיר את יהדותו, אלא פעל בגלוי ולאור השמש, שגם יהודים אחרים יכירו וידעו את יהדותם ולהלחם בעוז נגד אחד העקרונות המרכזיים של הקומוניזם שביקש לעקור את הדת היהודית (ולא רק) והם אכן הצליחו, ובמשך 70 שנה נותקו מיליונים של יהודים מיהדותם השורשית בכוח הזרוע, ההרג והמשלוחים לסיביר.

לצערנו, גם בארץ הקודש יש רבים שהתרחקו מהשורשים

אחרי 12 שנים תמימות בכלא, יצא אבא לחופשי. הקומוניזם עדיין שלט ברמה, אבל הפחד היה ממנו והלאה. שום דבר לא הרתיע אותו מאותה ערבות הדדית של כל יהודי לאחיו. הרצון העז לשים אצבע בסכר הכפירה והניתוק מהיהדות, הפעילות היהודית הענפה שעשה חרף איום במאסר נוסף, הביאו בסופו של דבר את השלטונות לאפשר לו להגיע לארץ הקודש בשנת 1956, ימים בהם מסך הברזל היה סגור על מנעול ובריח, ולפתע הפציע בשערי ישראל יהודי שחזותו החיצונית הצביעה על היותו שומר תורה ומצוות, והיה הדבר לפלא גדול.

עם אותו להט עצום, עם להבת אש אדירה, הוא המשיך באותה דרך גם כאן. כי לצערנו, גם בארץ הקודש, היו, ועדיין ישנם רבים שהתרחקו מהשורשים שלהם, מאותו ספר חוקים עתיק יומין, שמלווה את העם היהודי בכל שנות גלותו, ואשר רק בזכותו אנחנו כאן, בזכות אותו קושאן שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא בתורתו על חלקת הארץ הקטנה והקדושה הזו. כל הגלויות, הגזירות, השחיטות, ההשמדות והשואה האיומה לא הכחידו את העם היהודי. עם ישראל חי!

כולנו נמצאים יחד בספינה אחת

אותה קופסת אתרוג שהחזקתי בידי, נותרה עבורי כמזכרת נצח למחויבות שיש לכל יהודי להדליק אצל אחיו את הניצוץ היהודי החבוי בתוכו. כי כולנו ערבים זה לזה. כולנו נמצאים יחד בספינה אחת, אותה ספינה שהחלה לנוע מימי אברהם אבינו, עברה סערות וטלטלות במשך אלפי שנים, ומה שהחזיק אותנו במשך כל השנים הוא ספר הספרים שלנו - התורה והמצוות. כי אין אומתנו אומה אלא בתורתה. בלעדיה, אין לנו שום זכות קיום כעם, וגם אין לנו שום זכות על הארץ הזאת.

ימי ראש השנה ויום הכיפורים הקרבים ובאים עלינו לטובה, אלו ימים של חשבון נפש, של כל יהודי כפרט והאומה היהודית ככלל. לאחר שנעשה את חשבון הנפש, נסלק את שנאת החינם שבינינו, נוכל גם לבוא לחג הסוכות ולהיכנס יחד לסוכה אחת, נחסה "בצילא דמהימנותא" - בצל השכינה והאמונה בבורא עולם, ניטול את ארבעת המינים המסמלים את כל חלקי העם היהודי, ונאגד את כולם באגודה אחת: "ועשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".

בני רבינוביץ' הינו דובר בית מנהיג היהדות החרדית הרב שטיינמן וכתב ועורך ביומון החרדי "יתד נאמן"