חלומם של יעקב והרצל שהפך למציאות

יעקב אבינו יוצא מבית אביו מארצו מולדתו והולך, בורח, נמלט חזרה אל חרן ארם. הוא צועד ויורד בדרך ההפוכה בה צעד ועלה סבו אברהם, רק כמה עשרות שנים לפניו. אברהם הלך בעקבות הציווי האלוהי – "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ואילו נכדו נמלט מאחיו בגלל מעשה המרמה של גניבת הבכורה, הוא מפחד מזעמו של עשיו שהוא צייד ואיש חיל.

לכאורה, כל מעשה הבנייה והברית שהחלו להתרקם בימי אברהם ושרה והמשיכו עם יצחק ורבקה הופכים עכשיו כיוון מעלייה והתבססות, לירידה והתרוקנות. ואז, לאחר יום ארוך בו הוא נמלט, בערב בשדה לוקח יעקב אבן מאבני המקום ונרדם: "ויחלם והנה סולם מצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו".

יעקב חולם. מהו החלום - החזון - החזיון שרואה יעקב? האם זו משאת נפש? האם כך רואה האדם את עתידו? אולי זוהי דרך בלתי מודעת להתפייסות עם סבו? האם זו השראה או אמונה. או חזיון אלוהי?

כל התשובות נכונות. גם ההסבר הפשוט האמוני של מסר אלוהי בחיזיון וגם ההסבר הערכי של ייעוד ושמירת ברית אבות וגם ההסבר הפסיכולוגי של פרויד. ובנוסף, היכולת הנפשית של האדם לקבל השראה ועידוד מהחלום, אשר יצור את החומרים, השאיפות והתקוות, שיאפשרו ליעקב לשרוד את תקופת הבריחה הפחד והגלות ולשאוף למציאות של גאולה ועליה והתחברות מחודשת לחלום המשפחתי הגדול.

יעקב יוצא כאן למסע מסוכן והוא מתמלא כוחות והשראה לקראת ההמשך. החלום הוא כלי שנפגוש במקרא עוד פעמים הרבה. עם יוסף בעל החלומות בנו האהוב של יעקב ועם נביאים חולמים והוזים מתקופת האבות ועד התקופה מודרנית שלנו.

גם תאודור הרצל חלם חלום. חלום בשינה, או חלום בהקיץ או חלום ספרותי שהפך לחזון שיצר מציאות. כך כותב הרצל בספרו מדינת היהודים: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא... ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות."

וגם חנה סנש שהחודש לפני 70 שנה הוצאה להורג בבודפשט אחרי שיצאה בשליחות עמה לאירופה הכבושה בידי הנאצים - ראתה את יעודה בצורה דומה לאברהם ליצחק ולהרצל:

"קו?ל ק?ר?א וה?ל?כ?ת?י,
ה?ל?כ?ת?י כ??י ק?ר?א ה?ק?ו?ל.
ה?ל?כ?ת?י ל?ב?ל א?פ?ו?ל,
א?ך ע?ל פ??ר?ש?ת ד??ר?כ?ים
ס?ת?מ?ת?י אזנ?י ב??לו?ב?ן ה?ק??ר
ו?ב?כ?ית?י כ??י א?ב??ד?ת??י ד?ב?ר."

גם יעקב שומע קולות ורואה דברים בחלום, גם הוא הולך אחרי הקול. הוא עוד ילך וייפול, ייאבד וישיג. הפרשה של השבוע נותנת תקווה גם בתקופה של ירידה ונסיגה. לעיתים יש התדרדרות, ונראה שאנו נסוגים ושכל עמלנו לשווא. צריך לדעת לחלום לא לאבד תקווה ואם נרצה ונדע לחלום, אולי עוד תהיה כאן דמוקרטיה וחברת מופת ושלום.

ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי