כשהפסל הושחת גם הדתיים ביותר התקוממו

כמו בכל קהילה, גם כזאת יותר הומוגנית מהתקועית, יש מריבות. ככה זה כשחיים יחד. אבל גם הדתיים מבינים שעדיף לחיות עם פסל מאשר עם פסל שבור, קהילה חצויה וריב סמיך באויר

מריבה בישוב תקוע על פסל ()
"האישה החכמה מתקוע"

"וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה... וּבָאת אֶל-הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתְּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיהָ. ותֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל-אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁעָה הַמֶּלֶךְ... לְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם.." (שמואל ב יד)

ככה זה כשחיים יחד

הדיון בנוגע לפסל שהוצב ארבעה בתים מביתי שבתקוע ממשיך לעורר סערה. הכל התחיל לפני כמה ימים כשפסל לבן ויפיפה, של אישה שפלת מבט, הוצב בכיכר זנוחה בישוב. זוהי "האישה החכמה" מספר שמואל, והפסל הוצב ברחוב הקרוי על שמה. הרשת הישובית, שלרוב שומרת על נקיות שפתיים, על נימוס ודרך ארץ, התדרדרה למחוזות שלא הכרנו. פתאום יצא השד הדתי-חילוני מהבקבוק, וזה לא נראה יפה.

כמו בכל קהילה, גם כזאת יותר הומוגנית מהתקועית, יש מריבות. ככה זה כשחיים יחד. ותמיד יש כמה קולניים יותר, בוטים יותר, המלהיטים אותן. כך גם כאן: כמה מתנגדים, כמה תומכים, הרבה יצרים (לחילונים, לדתיים אין יצרים...) וקיבלנו ריב אמיתי, עמוק וחריף.

עדיף לחיות עם פסל מאשר עם פסל שבור

רוב חברי הישוב לא הצטרפו למהומה ברשת. אבל כשהפסל הושחת גם הדתיים ביותר התקוממו. כי גם הם יודעים שעדיף לחיות עם פסל מאשר עם פסל שבור, קהילה חצויה וריב סמיך באויר. מאז שמישהו שבר את הפסל, יש ניסיונות אמיתיים לגשר בין החילוניים והדתיים בישוב. יש שיח עמוק, ויוזמות מרגשות שמוכיחות שלושה דברים: כמה הקהילה הזאת חזקה ורוצה להשאר ביחד, כמה האנשים המרכיבים אותה מקסימים, וכמה העקרונות העומדים בבסיסה איתנים. מישהו אולי שבר לפסל את האף, אבל לא הצליח לחבל באחדות, ההפך, זה הוא שחזר לאחד את כולם.

לחיות ביחד זה אפשרי

לחיות ביחד זה לא קל. החילונים מרגישים שהם מוותרים כל הזמן, ושהם היחידים שמוותרים. הדתיים, לעומתם, ניצבים מול דילמות לא פשוטות מידי יום. החיים של אוכלוסיות מגוונות כל כך יחד מאוד מורכבים ודורשים סבלנות וקבלה ואהבת כלל ישראל כדרך חיים. אסור שבישוב מעורב יגורו אנשים שבאו אליו רק בגלל איכות החיים. לישוב כמו תקוע צריך לקבל רק אנשים פנאטים לרעיון האחדות. כאלה שמוכנים להקריב למענו, כי הם רואים את החשיבות שלו מול העיניים. כאלה שמבינים את המורכבות ושמחים לחיות איתה.

האישה החכמה מתקוע יכולה עכשיו לחייך קצת. שני הבנים שלה השלימו אחרי ריב מר, והאהבה שלהם עמוקה יותר, והקשר ביניהם חזק יותר בזכותה.

לעוד מאמרים בנושאי זהות יהודית וחילונית

עמותת צו פיוס רואה לנגד עיניה אזרחים בעלי מגוון זהויות על הרצף הדתי-חילוני, מקיימים אורח חיים משותף.