גם הרב קוק הסכים: עדיף שכל תלמידי ישראל ילמדו יחד

הרב קוק כבר חזה את כוחה ההרסני של ההפרדה בין המגזרים. אבישי עברי, אב לילדים שלומדים בבית ספר משלב, נדרש אל כתביו כדי לאשר את הבחירה שלו מחדש. אין מקום להפקרה על רקע היחס לאלוהים, ומי שלומד בבית ספר דתי, איננו פטור מתשובה

אבישי עברי (באדיבות המצולמים)
אבישי עברי

והנה הזדמנות טובה לדרוש בשבחו של החינוך המשלב, החלק הנועז במערכת החינוך הקורא תגר על ההפרדה החמורה הנוהגת בין "דתיים" ל"חילונים" והחלק אליו שלחנו שלושה ילדים הלומי חופש גדול ארוך מדי (הוא ארוך מדי, לא ניכנס לזה עכשיו כי זה לא הנושא, פשוט תאמינו לי).

לשם כך אתלה באילן גבוה ואצטט את גדול רבני ישראל בעת החדשה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שיום פטירתו ב-ג' אלול חופף לפתיחת שנת הלימודים מדי שנה. במאמר בשם "מסע המחנות" שפירסם ב-1933, שנתיים לפני מותו, הוא קרא לזנוח את הכינויים "דתי" ו"חילוני", או כפי שהם נקראו אז "חרדי" ו"חופשי":

"ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה, השני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים".

כלומר, הפרדת הציבור לשתי קהילות מדומיינות על בסיס היחס לאלהים, קבוצה אחת של "מאמינים" או "דתיים" וקבוצה שניה של "לא מאמינים", "חילונים" או "חופשים", חוסמת בפני היחיד המשתייך לקהילות הללו את דרך התיקון. ודאי שיש הבדלים בין אנשים ביחס לתורת ישראל או לאלהים ובהתנהגות הנובעת מהיחס הזה.

אבל כל עוד אלו הבדלים בין אנשים פרטיים יכול לחול בהם שינוי, כפי שחל מדי פעם בתפיסותיהם של אנשים (ומהו חינוך אם לא שינוי מתמשך בתפיסות של אנשים לגבי דברים?), ברגע שקהילות מגדירות את עצמן דרך היחס שלהן לאלהים, השייכות הקהילתית חוסמת את דרך התיקון (שהרב קורא לה "תשובה"). הוא הביע חשש כי מי שילמד בבי"ס "דתי" יצפה רק מהחילונים לתקן את דרכיהם, שהרי הוא עצמו כבר "דתי" והשייכות המחנאית שלו הופכת אותו אוטומטית לאחד מ"הטובים". לעומתו מי שילמד בבי"ס "חילוני" יטפח בורות בכל הקשור ל"תשובה" ושאר מונחים שיחשוב שהם שייכים ל"דתיים" בלבד.

שתי התופעות שהרב חזה אכן מתקיימות לנגד עינינו, כמו גם תופעה נוספת מפניה חשש:

"כמו קיר ברזל עומד לפנינו בין מחנה למחנה, וההארה הכללית ממקור האחדות האלקית הקדושה המוכרחת להיות שורה על ישראל הגוי כולו, הרי היא כמו מתעלמת מעינינו, והננו ממששים כעוורים באפילה".

לא צריך להאמין בכוחה המיסטי של אחדות ישראל, כפי שהרב האמין, כדי לחשוב שיותר טוב ללמוד יחד מאשר לחוד ושיש מספיק גדרות ומחלוקות בחברה הישראלית מבלי שנוסיף ונייצר עוד כאלה. רבים מזדעזעים מהרעיון של מערכות חינוך נפרדות על בסיס מגדרי או על בסיס מוצא עדתי, גם הרעיון של הפרדה על בסיס שיוך סוציולוגי "דתי" או "חילוני" צריך לאבד את תו התקינות הפוליטית שלו.

לעוד כתבות בנושא: הקליקו לאתר צו פיוס