נמצא מקום משותף לכולם שלא מוחק אף אחד

בי"ס קשת התקווה באליקים חגג את מסיבת הסידור דווקא במצודת ביריה. נגה גונן, אם לילד בכתה א' חזרה דומעת: "התגלה בין כולם מקום משותף לתפילה. מקום חם שמבקש שהבנה, הקשבה, נתינה ואהבה. לא רק בעת מצוקה, אלא ביומיום, בשיגרת חיינו.."

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
יער ביריה (יח"צ , הירש, קק"ל)
יער ביריה (צילום: הירש. קק"ל)

מסיבת הסידור של כיתה א בבית הספר קשת התקווה היתה ארוע מרגש במיוחד עבורי.

נסענו בבוקר עם הילדים למצודת בירייה - חוויה מיוחדת בפני עצמה, לקחת פסק זמן ממרוץ החיים ולנסוע צפונה, ופשוט להיות יחד עם הילדים. להסתכל עליהם מהצד, על החברויות שנוצרו והשמחה וההתרגשות לקראת האירוע, וכמובן לראות דרך החלון את הנופים המדהימים של ארצנו.

לאחר ארוחת הבוקר היתה לנו פגישה מעניינת עם סופר סת"ם, שהיתה אמורה להיות פעילות לילדים בלבד, אבל אנחנו ההורים התעניינו וביקשנו להשתתף בפעילות - שהיתה מיוחדת ומחדשת לכולנו.

הטקס נפתח במילים חמות ומעוררות השראה של המנהלת סמדר עקרי והמורות אורית ירון ורונית דוד, ומילות תודה מעומק הלב מהורי הכיתה למנהלת ולמורות. היה אפשר לחוש כמה רגש וכוונה יש במילים ובהזדהות של כולנו על שותפות בעשייה ייחודית ומקצועית ואווירה מיוחדת במינה.

ואז התחיל המופע של הילדים. כשאני כותבת שורות אלה עולות דמעות התרגשות בעיניי ממראה הילדים המקסימים הנרגשים ששרו, רקדו, דיקלמו והכל בהתרגשות ומעומק הלב. אפשר היה לראות בעיני הילדים שהם מרגישים, מבינים ומחוברים לתוכן שהעבירו. הרגשתי כאילו הם מדברים אלינו המבוגרים ומנסים להעביר לנו מסר. מסר שהם סופגים יום יום, מסר שזכינו לתת להם לספוג בבית הספר עם הגישה הכל כך מיוחדת שמחנך לערכים אמיתיים של חיבור מעל ההבדלים, קבלת השונה, שלום ואהבת הזולת.

מה שהיה יפה כל כך, שדרך התוכן שנבחר ודרך עבודת ההכנה הרגישה של הצוות התקבלה תחושה שכמו נמצא מקום משותף לכולם, שלא מוחק אף אחד אלא יוצר חיבור שהוא מעל כולם , כמו התגלה בין כולם מעין מקום משותף לתפילה. מקום חם שמבקש שהבנה, הקשבה, נתינה ואהבה ישרו בינינו כחברה. לא רק בעת מצוקה, אלא ככה ביומיום בשיגרת חיינו.

והמילים שהיו בתפאורה מאחורי הילדים כמו אמרו הכל-"שנזכה לאחוז במידת השלום ויהיה שלום גדול באמת".

היתה שם הרבה התרגשות ושמחה.

הילדים קיבלו את הסידור היפיפה שהוכן עבורם בלחיצת יד חמה של ראש המועצה, המנהלת והמורות, ובתוך כל סידור הודבקה ברכה מהוריו, ועוד חוברת אישית מדהימה ובה ברכות ותמונות מחוויות משותפות במהלך השנה ותפילה אישית שכל ילד כתב, מזכרת מהשנה הראשונה בבית הספר.

לאחר הטקס אנו ההורים המשכנו לסיור מקסים במצודת ברייה, הילדים הכינו יצירה מהטבע ומשם נסענו לצפת לארוחת הצהרים.

התחושה שליוותה אותי היא הכרת תודה. כמו בשירים "תודה" ו"מתנות קטנות" ששרו הילדים בכזו התרגשות.

מודה על כך שזכיתי לתת לילדי מתנה כזו: להתחנך במקום שבו הערך "ואהבת לרעך כמוך" אינו רק משפט מתנוסס על קיר, אלא הלכה למעשה. מתוך עבודה של שיתוף פעולה ורצון אמיתי וכנה של הצוות החינוכי ההורים והילדים.

תפילתי שכל ילד בעולם יזכה לגדול לרוח כזו ולערכים כאלה של אחדות (ולא אחידות), של קבלת האחר ואהבתו כאדם, של עזרה הדדית וחיבור, ובעיקר לחינוך ששם את היחסים הטובים בינינו מעל הכל.

תודה ושוב תודה.


לעוד מאמרים של צו פיוס