בפרשת השבוע שלנו בני ישראל נמצאים בעבר הירדן, ממש לפני השלב של חציית הירדן וכיבוש הארץ. ואז מגיעים נציגי השבטים גד וראובן ומפתיעים את משה המשתוקק להגיע כבר אל הארץ המובטחת ארץ כנען:" ו?מ?ק?נ?ה ר?ב, ה?י?ה ל?ב?נ?י ר?או?ב?ן ו?ל?ב?נ?י-ג?ד--ע?צו?ם מ?א?ד; ו?י??ר?או? א?ת-א?ר?ץ י?ע?ז?ר, ו?א?ת-א?ר?ץ ג??ל?ע?ד, ו?ה?נ??ה ה?מ??קו?ם, מ?קו?ם מ?ק?נ?ה. ו?י??אמ?רו?, א?ם-מ?צ?אנו? ח?ן ב??ע?ינ?יך?--י?ת??ן א?ת-ה?א?ר?ץ ה?ז??את ל?ע?ב?ד?יך?, ל?א?ח?ז??ה: א?ל-ת??ע?ב?ר?נו?, א?ת-ה?י??ר?ד??ן".
אחרי 40 שנות נדודים במדבר, רואים בני גד וראובן שטח שמתאים להם והם רוצים בו. מספיק להם, הם לא רוצים לחצות את הירדן לארץ המובטחת ודווקא מתאים להם להישאר בעבר הירדן. משה ממש מופתע וכועס ובזעמו הוא מאשים אותם בכך שהם פוגעים במורל העם ושהם כמו המרגלים: "ו?ל?מ??ה ת?נ?יאו?ן א?ת-ל?ב ב??נ?י י?ש??ר?א?ל--מ?ע?ב?ר, א?ל-ה?א?ר?ץ, א?ש??ר-נ?ת?ן ל?ה?ם, י?הו?ה". משה יודע שהכניסה לארץ תהיה כרוכה במלחמה והוא חושש מכך. החשש הוא מכך שבני השבטים הללו ישתמטו משירות ויפגעו במוטיבציה של שאר העם לשרות הצבא. "ו?י??אמ?ר מ?ש??ה, ל?ב?נ?י-ג?ד ו?ל?ב?נ?י ר?או?ב?ן: ה?א?ח?יכ?ם, י?ב?או? ל?מ??ל?ח?מ?ה, ו?א?ת??ם, ת??ש??בו? פ?ה?".
המחלוקת בין השבטים לבין משה נפתרת כאשר מנהיגי גד ונפתלי נשבעים כך: "ו?י??ג??ש?ו? א?ל?יו ו?י??אמ?רו?, ג??ד?ר?ת צ?אן נ?ב?נ?ה ל?מ?ק?נ?נו? פ??ה, ו?ע?ר?ים, ל?ט?פ??נו? א?נ?ח?נו? נ?ח?ל?ץ ח?ש??ים, ל?פ?נ?י ב??נ?י י?ש??ר?א?ל! ל?א נ?ש?ו?ב, א?ל-ב??ת??ינו?--ע?ד, ה?ת?נ?ח?ל ב??נ?י י?ש??ר?א?ל, א?יש?, נ?ח?ל?תו?". הם מבטיחים למשה שהגברים יצאו חלוצים לפני המלחמה ויעזרו לכל העם לכבוש את ארץ כנען ורק אז ישובו חזרה לעבר הירדן. ההצהרה הזו מרגיעה את משה: "ו?י??אמ?ר א?ל?יה?ם מ?ש??ה, א?ם-ת??ע?ש?ו?ן א?ת-ה?ד??ב?ר ה?ז??ה: א?ם-ת??ח?ל?צו? ל?פ?נ?י י?הו?ה, ל?מ??ל?ח?מ?ה. ה?י?ית?ם נ?ק?י??ם מ?י?הו?ה, ו?מ?י??ש??ר?א?ל; ו?ה?י?ת?ה ה?א?ר?ץ ה?ז??את ל?כ?ם, ל?א?ח?ז??ה". וכך היה. עבר הירדן הפך לנחלתם של שבט גד ראובן וחצי שבט המנשה.
גם היום אנחנו מתרגשים כשחיילים יהודים מגיעים לשרת בצה"ל כחיילים בודדים בשעה שהם משאירים את משפחתם הדואגת בתפוצות ישראל בעולם. הם משמשים דוגמה ומופת לאחיהם החיילים הישראלים ומשפחותיהם רואות שליחות במעשיהם. ראינו במבצע "צוק איתן" כיצד הוקירה החברה הישראלית תודה לחללים שנפלו במלחמה, כשליחים מקהילה יהודית רחוקה.
בצד השני ישנם שבטים /קהילות ישראליות שחיים כאן איתנו ואינם לוקחים חלק במשימה הקשה של הגנת המולדת. מה הם יסבירו למשה? כיצד הם עומדים לפני אלוהים במשפט על ההשתמטות שלהם? האם הם לא קוראים עמנו השבוע את הפרשה? כמו אז גם היום יש חלוצים ההולכים לפני המחנה. הם יהיו דוגמא ומופת. וישנם משתמטים שקרובים אלינו כאן מאד פיזית, אבל רחוקים מאתנו נפשית. הם לא לוקחים חלק במעשה הקשה של ההגנה על המולדת. לפעמים נראה שהחברה בישראל כבר התייאשה מהמאבק היסודי הזה על שוויון בנטל. ברוך השם שיש את פרשת השבוע ואת משה שמזכירים לנו בשפה פשוטה וברורה מה היא חלוציות ומהי השתמטות.
ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי