כמו אברהם: עלינו להגביר את האור

ההתנגדות לעוולות בעולם הזה היא חשובה, אבל לא החשובה ביותר. 20 שנה לאחר רצח ראש הממשלה אנחנו פועלים על מנת להילחם בתופעות של גזענות, שנאת חינם והסתה. אולם לצד זה, אל לנו לשכוח את החסד הפשוט, היומיומי

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
אברהם אבינו (צילום מסך , ויקפדיה)
אברהם והמלאכים

פרשת וירא היא שיחה ערה בין הסופר המקראי ובין אלוהיו על צדיקות ורשעות, על צדיקים ורשעים. בחלקה הראשון של הפרשה מתדיין אברהם אבינו עם אלוהים על מספר הצדיקים שעליו למצוא בסדום על מנת שלא יחריב אותה. זהו אחד הסיפורים הידועים והמרתקים במקרא, סיפור שהפך לאות ולמופת לחוצפתו של אברהם, אבל גם ליכולתו של האדם לשנות את גורלו של העולם בו הוא חי. "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ. הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?". כך שואל אברהם את אלוהיו בעזות מצח שאין כדוגמתה בתנ"ך. ואלוהים, אולי כיוון שידע כי לאדם שלפניו יש תפקיד חשוב בסיפור, מתנצח איתו במשא ומתן.

הפרשה מלאה בדרמה משפחתית קורעת לב. אברהם אולי לא מציל את העיר, אבל הוא מציל את לוט ואת משפחתו. אשתו, אולי מתוך יצר מציצנות ואולי מתוך דאגה לחבריה שנשארו מאחור, מציצה ונפגעת. בנותיו של לוט נחרדות מהדאגה לגורל האנושות, שוכבות עם אביהן השתוי ומולידות לו בנים. ולוט האומלל והפסיבי משתכר עד אובדן חושים. גם במשפחתו של אברהם הדרמה לא קטנה. החל מאברהם שמספר ששרה היא אחותו, דרך הגעתה של שרה לגיל הבלות המתבטא בצחוקה המריר למשמע הבשורה שהיא עתידה להיכנס להריון, וכלה בסיפור אבימלך שלוקח את שרה לחדר המיטות מבלי לדעת שהיא אשת אברהם.

אבל המקרא לא מתמקד בדרמות המשפחתיות. הוא מבטא במינימליזם הכרחי את רגשותיהם של המעורבים בטלנובלה המקראית ומתמקד במוטיבים של חטא ושל צדיקות. התרסתו החריפה של אברהם "התספה צדיק עם רשע?" מתחברת ישירות לתחנוניו של אבימלך "הגוי גם צדיק תהרוג?…בתום לבבי ובנקיון כפיי עשיתי זאת". גם הולדת הילדים מתחברת בסיפור באופן ישיר למידת הצדיקות של המעורבים. אברהם ושרה נתפשים במקרא כמי שחייבים להעלות צאצאים, ולכן, שרה זוכה לבן. לאחר שאלוהים סולח לאבימלך על מעשיו בעקבות תפילת אברהם, מתאפשר לנשות משפחתו ללדת ילדים. זהו התגמול האולטימטיבי במקרא: צדיקים וצדיקות זוכים לדור המשך, ואילו משפחתם של החוטאים נגדעת.

לפעמים נדמה שהמציאות שלנו מורה אחרת. צדיקים נספים על רשעים והגמול בעבור מעשינו הטובים בעולם הזה בוששים לבוא. אולם הפרשה מנסה ללמד משהו על המציאות שבה אנחנו חיים. מה שקרוי במקרא "תורת הגמול" ובדתות ההודיות "קארמה" - יכול להיקרא גם במונחים חילוניים. כמו שגורדון כתב, "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור".

מה שאברהם עושה בהתנצחותו הקטנונית לכאורה על גורל הצדיקים בסדום, לצד תפילתו על גורלו של אבימלך ומשפחתו, הוא בדיוק "להגביר את האור". ההתנגדות הפוליטית והעקרונית לעוולות בעולם הזה היא חשובה, אבל היא לא החשובה ביותר. עשרים שנה לאחר רצח ראש הממשלה אנחנו פועלים על מנת להילחם בתופעות של גזענות, שנאת חינם והסתה. אולם לצד זה, אל לנו לשכוח את החסד הפשוט, היומיומי, את העבודה החינוכית והחברתית, את ההשפעה החיובית על משפחותינו וחברינו. אל לנו לשכוח להגביר את האור.


המאמרים המתפרסמים במדור פרשת השבוע משקפים את עמדת הכותבים בלבד.

ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי