יהדות בועטת על הבמה

רב בשעות היום ורקדן בלילה ?שיעורי זומבה וסטפס בבית ספר דתי לבנות? נשמע משונה? אז זהו שכבר לא * באנסמבל כעת ותיכון ומדרשיית הרטמן "בועטים" במוסכמות ומציגים חיבור יוצא דופן ומפתיע בין גוף, ריקוד ויהדות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
ריקודים ומחול במגזר הדתי (נועם מושקוביץ)
אנסמבל כעת (צילום: נום מושקוביץ)

המסורת היהודית מלאה בשאלות היוצרות ריחוק בין גוף, ריקוד ויהדות. כיצד יכולה אישה להיות גם צנועה וגם שלמה עם גופה? כיצד אמור גבר להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה ושמירת המצוות וגם לרקוד מול קהל ולקדש את הגוף על פני הנפש?

ב"אנסמבל כעת" המורכב מגברים מהמגזר הדתי ומדרשית הרטמן מנסים לתת מענה לשאלות הללו, על הדרך שוברים מוסכמות קבועות ונותנים במה לתפיסות חדשניות ומרתקות המציגות את החיבור הטבעי והבסיסי שבין הגוף ליהדות. בשבוע האחרון שיתפו האנסמבל והתיכון פעולה במפגש מיוחד שנערך במכון.

"'אנסמבל כעת' מורכב מגברים ירושלמים שעושים מחול עכשווי" , מסביר רונן יצחקי, המנהל האמנותי של האנסמבל ומנכ"ל "בין שמיים לארץ". "האנסמבל שלנו פועל במסגרת גוף תרבות ירושלמי "בין שמיים לארץ" במטרה לחבר את עולם היהדות עם סצנת המחול העכשווי ומהווה דרך חדשה ומרתקת לחבר בין הישן לחדש".

"הנרטיב שאנו מנסים לייצר מערער על הגבולות המקובלים בין המגזר החילוני לדתי, " ממשיך ומתאר יצחקי את הרעיון שהוביל ליצירת האנסמבל. " אנו מנסים לאתר נקודת מפגש בין חלקיה השונים של החברה הישראלית דרך התרבות ורואים בעצמנו מעין מעבדה יהודית הלוקחת את העושר התרבותי של המסורת היהודית העתיקה ומזרימה אותה ישירות לתוך פלטפורמה חדשה של תרבות עכשווית בכלל ומחול בפרט."

ואיך הרעיון זה משתלב עם ההלכה היהודית?

"אמנם אין איסור הלכתי על הריקוד", אומר יצחקי, אך התחום" זכה" להדרה בחברה הדתית במשך שנים רבות עד להקמת האנסמבל של כעת. באמצעות האנסמבל אנחנו מנסים להביא את הריקוד לבית הכנסת ולאפשר בחינה מחודשת של יחסי גוף ורוח, אך גם של סובלנות ואמנות."

ריקודים ומחול במגזר הדתי (מערכת וואלה! NEWS , תומר אפלבאום)
אין איסור הלכתי על הריקוד (צילום: תומר אפלבאום)

בין הרקדנים באנסמבל, ניתן למצוא גם את חנינה שורץ, המשמש כרב מחנך בישיבת מחניים ורקדן באנסמבל וגם הוא בטוח שהריקוד הוא חלק טבעי מהמסורת היהודית: "העיסוק שלנו במחול, מנסה לחקור את תחומי היהדות. אנו באים מעולם יהודי טעון ועשיר והמפגש הזה בין המחול ליהדות והמרחבים המקודשים יצר וממשיך ליצור קונפליקט מפרה מבחינתנו, שבא לידי ביטוי כל פעם מחדש על הבמה ומאפשר לנו להציג לקהל את החיבור הנפלא והמיוחד הזה בין הגוף ליהדות".

אולם, ברור כי המהפך האמיתי ביחסים שבין הגוף והיהדות צריך להתחיל כבר בבית ספר, במסגרות החינוך. וזה בדיוק מה שעושים בשנים האחרונות במדרשית הרטמן לבנות ובתיכון הרטמן לבנים.

"גוף ויהדות אינם נושאים ההולכים יד ביד בחינוך היהודי בכלל ובחינוך הדתי בפרט" ,מסבירה רננה רביצקי-פילזר האחראית על הניסוי בפמיניזם דתי במדרשיית הרטמן לבנות. "במקומות רבים הדיון בגוף הוא סוג של טאבו וגם אם לעיתים עוסקים בבריאות הגוף ובפעילות גופנית, זה נעשה בדרך כלל מזווית של "נפש בריאה בגוף בריא" ההופכת את העיסוק בגוף לאמצעי ולא למטרה. לכן החלטנו בשנים האחרונות לקדם תכנית חדשה ופורצת דרך במדרשיית הרטמן לבנות ובתיכון הרטמן לבנים המקדישה זמן לעיסוק בגוף עצמו כתכלית בפני עצמה ולא רק כמשאב".

"במדרשייה פועלת תכנית מיוחדת תחת השם" גוף-נפש-תודעה", עם הכוונה מקצועית מסטודיו 6", מרחיבה רביצקי- פילזר על התוכנית."הרעיון לתכנית נבע מההבנה כי ילדות ונערות גדלות היום בעולם עם מסרים תרבותיים מבלבלים: מצד אחד עולם שסוגד ליופי, להחצנה ולשלמות גוף שאינה מציאותית, ומצד שני הבנות מתנהלות במערכת דתית ששמה דגש על צניעות התנועה וצניעות שפת הגוף הגובלות כמעט בדרישה לצמצום הקיום הפיסי. אלו מסרים הנקלטים דווקא בגיל ההתבגרות, שהוא גם הגיל הקריטי ביותר להתפתחות הגופנית והנפשית של הנערות."

"התכנית המיוחדת שלנו מפגישה את התלמידות עם גופן ועם יכולות התנועה שלהן במטרה להצמיחן להיות בעלות ביטחון עצמי בגוף ובמרחב, להיות מודעות לגופן ולנפשן ולקשר ההדוק שבין הגוף והנפש, במטרה לשפר את איכות חייהן ולהבין טוב יותר את העולם בו הן חיות. זאת, כמובן, בצד לימודים מעמיקים – הן בתחומי היהדות והן בלימודים הכלליים."


ואיך אתן עושות את זה?

"במערכת הלימודים שלנו, משולבים בכל שבוע שיעורים תיאורטיים ומעשיים הכוללים בין היתר: סטפס ויוגה, פילאטיס וזומבה, הגנה עצמית ומגדר, תזונה, דימוי גוף, חוסן נפשי ואימפרוביזציה" אומרת רביצקי- פילזר, "הסדנאות מותאמות לכל גיל ומשולבות במערכת הלימודים הרגילה. כמו כן אני משלבות בתוכנית ימי שיא שנתיים העוסקים בגוף, בנשיות ומיניות, במגדר ובתודעה פמיניסטית. התגובות של הבנות ועוד יותר של האימהות, מחממות את הלב."

ריקודים ומחול במגזר הדתי (יח"צ , ascaf)
המהפך האמיתי ביחסים שבין הגוף והיהדות צריך להתחיל כבר בבית ספר (צילום: ascaf)

כמובן שהלימודים בנושא מגדר בהרטמן, אינם נחלתן הבלעדית של הבנות. גם הבנים בכיתות ז-יב זוכים לתוכנית לימודים מיוחדת בשם, 'בית מדרש- גבריות, יהדות ומגדר', אותה מוביל ירון שוורץ, רכז תחום מגדר בתיכון, המשמש גם כמרצה בתוכנית ללימודי מגדר באונ' בר אילן.

"מטרתנו בתכנית הזו היא להרחיב את הזהות הגברית דתית- נורמטיבית לזהות גבריות דתית דמוקרטית ושוויונית", מספר שוורץ "המורים והתלמידים עוסקים יחד בנושאים רבים ושונים מתחום המגדר בהם נכלל גם העיסוק בנפש, רגש וגוף. התפיסה הנורמטיבית היא שחומרי יהדות ומגדר בהכרח מנוגדים, אך בזכות העבודה עם התלמידים אנו מצליחים למצוא הרבה מקומות בהם הם דווקא נפגשים."


ואיך כל זה מתקשר עם ריקוד?

"דווקא ביחס לריקוד מצאנו שהמצב הוא הפוך. בהסתכלות 'חילונית' על הריקוד, ניתן למצוא הרבה נקודות התנגשות עם תפיסות של גבריות נורמטיבית אשר מצפות מהנער או מהגבר להיות תחרותי, לוחם ואגרסיבי", מספר שוורץ, " נער שרוקד מיד מעלה שאלות לגבי זהותו המינית והתאמתו למודל הגבריות הדומיננטי בישראל. לעומת זאת בהסתכלות 'דתית' הריקוד הוא לגיטימי ויש לו מקום במסגרת התפילה והאמונה הדתית. התלמידים בתיכון הרטמן, נחשפים לשני העולמות הללו ובמסגרת הלימוד בבית המדרש מוזמנים להחליט עבור עצמם, האם ביחס לריקוד הם בוחרים להתנגש או – להיפגש".


אז אתה רואה את אחד התלמידים מצטרף לאנסמבל כעת?
"הפעילות של האנסמבל מתאימה מאוד לערכים שאנו מנסים לקדם בתוכניות בתיכון ובמדרשייה", אומר שוורץ ומוסיף כי :" זהו חיבור מאוד טבעי עבורנו ואני שמח על ההזדמנות לשתף פעולה עם האנסבמל."

האם אתה רואה את אחד התלמידים מצטרף לאנסמבל?

"איני יודע, אבל אתה יכול להיות בטוח שהם לא יפסלו את הרעיון על הסף."