מה קורה כשיעקב מחליט לעשות מעשה?

יעקב בורח פעם ראשונה בפקודת אמו ובפעם השנייה הוא בורח לאחר תקופה ממושכת בבית לבן. מה ההבדל המשמעותי בין שתי הבריחות הללו ואיך הן קשורות לתעוררות האזרחית במדינה?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
סולם יעקב (אתר רשמי , ויליאם בלייק (ויקיפדיה))
"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק (ציללום: ויקיפדיה)

תמיד נהוג להציג את יעקב כ"גיבור הבורח" – הוא בורח פעם ראשונה בפקודת אמו לאחר שגנב את הברכה מעשיו, ובפעם השנייה, לאחר תקופה ממושכת בבית לבן, הוא בורח עם כל נשותיו וילדיו. מה ההבדל המשמעותי בין שתי הבריחות הללו? זהו ההבדל בין בריחה מהמציאות לבין יצירתה. הראשונה מביאה את יעקב עמוס הברכות אך חסר-כל לביתו של לבן, דודו. על יד הבאר הוא פוגש ברחל יפת התואר וטובת המראה ולפתע מתמלא כוחות-על, מצליח לגלול את האבן הכבדה מעל הבאר ולהשקות את צאנה של רחל. היא בתמורה מביאה אותו לפגוש את אביה שמקבל את פניו בשמחה. לאחר חודש ימים מבקש לבן "הגידה לי מה משכורתך" - ואותו יעקב המאוהב רק מבקש להינשא לרחל. הוא מוכן לעבוד לשם כך שבע שנים תמימות.

ונדמה כי הכל מתנהל כשורה: יעקב מגיע לבית חדש, מנסה לבנות משפחה וחיים חדשים ומוכן לעבוד קשה ולהשקיע בעבורם ביושר, ולא בדרכי מרמה. אך עברו רודף אותו. לאחר שבע שנות עבודה, שהיו בעיניו "כימים אחדים" בגלל אהבתו את רחל, מרמה אותו לבן ובחסות החשכה מחליף בין רחל בתו הקטנה ללאה בתו הבכורה.

"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה; וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי--הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (כ"ט, כ"ה-כ"ו). באופן סימבולי, משלם יעקב על מעשה הרמאות שעשה לאביו בחסות חשכת עיוורנו, וההחלפה ה"לא חוקית" שהוא בעצמו עשה בינו, האח הצעיר, לבין עשיו הבכור, נעשית שוב לנגד עיניו, רק שהפעם נעשה צדק דווקא עם האחות הבכורה.
יעקב אמנם מתרעם על רמאותו של לבן, אך מקבל את המצב. הוא מבין שאין לו שום רכוש או יכולת כלכלית משלו, אז הוא חורק שיניים וממשיך לעבוד עבור רחל, שבע שנים נוספות. הוא אמנם עובד ללא משכורת, אך בונה ומעצים את משפחתו ומשגשג מאד. לאה, רחל, בלהה וזלפה מביאות לעולם 11 בנים ובת. לבסוף, מחליט יעקב שעליו לעזוב את ביתו של לבן ולחזור לארץ מולדתו, היא ארץ כנען. הוא מבקש מלבן שישחרר אותו, את נשיו ואת ילדיו, אך נתקל שוב בחלקלקות של לבן שמבין שרכושו וצאנו של יעקב גדולים ועשירים מאוד ולא מוכן לשלחו מבלי תמורה. יעקב למוד הניסיון מבין שהפעם עליו לעשות לביתו, הוא מגייס את נשותיו לצידו ומחליט לעשות מעשה:

"וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים. וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ, וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם: לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן" (ל"א, י"ז-י"ח).

הוא לא מוכן לקבל יותר את המציאות בה הוא עובד ללא תמורה, בה הוא שייך לאדון אחר. הוא מבין שיש לו כוח לדרוש את מה שמגיע לו ומחליט לייצר את המציאות שבה הוא רוצה לחיות, שעליו לדאוג לדורות הבאים, לילדיו ולנשותיו ויותר מהכל, למורשת אבותיו. הוא אמנם קם והולך בלי לומר דבר ללבן, וזוהי אכן בריחה, אך הבריחה הזו אינה דומה כלל לבריחתו הראשונה. רק כשיעקב קם, יוזם ומחליט לעשות מעשה – הוא יוצר במו ידיו עתיד טוב יותר לעצמו ולכל עם ישראל.

בשבועות האחרונים אנחנו עדים ועדות להתעוררות אזרחית שבה קמים ויוצאים מהבית עוד ועוד אנשים ונשים, ורוח חדשה-ישנה מנשבת. נדמה ששוב עולה ההבנה שאסור לנו לברוח מהמציאות וכי עלינו להיות אלה שמייצרים אותה. שעלינו לדאוג לעצמנו, לדרוש את מה שמגיע לנו, לדאוג לדורות הבאים ולחיזוק מורשת אבותינו – "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ותהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".


ארגון בינה עוסק בזהות יהודית