פרשת ויגש: חברי הכנסת של הבית היהודי - תלמדו מיוסף

הממשלה שלנו מרוחקת מהעם, מדיניות המונעת מאידאולוגיה הגורסת שלממשלה אין תפקיד בהתערבות בכלכלה וכי כוחות השוק כבר יעשו את שלהם. עיון בפרשת השבוע שלנו מלמד שוב עד כמה רחוקה עמדה זאת מהאידאולוגיות המקראיות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
יוסף שליט מצרים (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
יוסף שליט מצרים (צילום: ויקיפדיה)

חברי המפלגה בעלת השם המחייב "הבית היהודי" אשר מקימים חדשות לבקרים מנהלות ועמותות שונות על מנת לחנך אותנו ואת ילדינו בארץ ובתפוצות לערכים יהודים, מוכיחים שוב ושוב שיש להם עבודה רבה לעשות פנימה. ההתבטאויות של חלק מנבחריהם מלמדות על ריחוק רב מהתורה דורשת הצדק ורודפת השלום המכוננת את ערכינו היהודיים. לאחר שהשר אורי אריאל שכח את הפטרת יום הכיפורים הדורשת מאיתנו "לעניים מרודים תביא בית" וחילק את דירות הדיור הציבורי כאילו היו רכושו הפרטי לבתי כנסת ולעמותות דתיות, הגיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' והצהיר השבוע, לאחר פרסום דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, כי לו אין ילדים עניים. חה"כ סמוטריץ', כמו הילד האומר את האמת שכל המבוגרים רוצים להסתיר, הדהד באמירתו את מדיניות ה"אל תעשה" של הממשלה שלנו, אשר כל-כך מרוחקת מהעם, מדיניות המונעת מאידאולוגיה הגורסת שלממשלה אין תפקיד בהתערבות בכלכלה וכי כוחות השוק כבר יעשו את שלהם.

עיון בפרשת השבוע שלנו מלמד שוב עד כמה רחוקה עמדה זאת מהאידאולוגיות המקראיות: בסיום הפרשה שלנו פורץ רעב בארץ ויוסף, שכבר עזב את הארמון ויצא לעשות לביתו עם אחיו ואביו, מוכיח שוב את יכולותיו ומנהיגותו, חוזר לעמדת מפתח ומבצע התערבות ממשלתית בוטה בכלכלה המצרית והאזורית על מנת להציל אנשים מרעב. יוסף מרכז את הכסף בארמון ושולט בחלוקה שלו, הוא מקים את "מנהל מקרקעי מצרים" ומעביר את רוב הקרקעות לשלטון המדינה ואף מבצע מדיניות של הזזת אוכלוסיות ממרכז לפריפריה ולהיפך על מנת לשרת את תכנית המלחמה בעוני שלו.

כפי שמלמד אותנו המדרש (בראשית רבה צ"א ,ד), יוסף מבין גם את הרעות החולות הבאות עם ריכוז כח כלכלי רב בידי השלטון, ביניהם: התפתחות שוק שחור, מאכערים למיניהם וכלכלת מקורבים ולכן, הוא דואג לרגולציות המלוות את המדיניות "שלא ייכנס אדם בשני חמורים" כך שלא יוכלו אנשים להוביל תבואה מעבר לצרכי משפחותיהם "ושלא ייכנס אדם שלא יכתוב שמו ושם זקנו" כלומר, פיקוח על הגבולות ועל רישום האוכלוסין כך שבעלי אינטרסים זרים לא ינצלו את מדיניות הרווחה לצרכיהם הפרטיים. יוסף אף משמש דוגמא אישית בעניין זה כאשר עם פרישתו הראשונה הוא מכלכל את משפחות אחיו ואביו "לחם לפי טף" כלומר, מעניק למקורביו לחם על פי צרכיהם ולא מנצל את כוחו ומעמדו על מנת להעניק למשפחתו כסף, אדמות ואוצרות טבע השייכים לכלל הציבור.

ועדת אלאלוף שהקים שר הרווחה הקודם קיבלה מנדט מראש הממשלה לשבת על המדוכה ולהילחם בעוני בישראל. מסקנות הועדה המכובדת היו חד משמעיות- ללא תכנון ממשלתי המבוסס על מדיניות ארוכת טווח, מדיניות קצבאות נדיבה והעברת כספים רבים לשירותים הממשלתיים והחברתיים, לא ניתן לנצח את העוני. דוח העוני שפורסם השבוע מוכיח שבשונה מפרעה שהבין את חכמתו של יוסף ואפשר לו לבצע את מדיניותו, יישאר דוח אלאלוף על המדף בממשלה הזוכרת את התנחלויותיה, טייקוניה ומקורביה, אך מתעלמת מבשרה ומונעת מהרעב לחם.

אורי אריאל בפאנל פוליטי בבר אילן, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
שכח את הפטרת יום הכיפורים. השר אורי אריאל (צילום: ניב אהרנוסון)

אסיים בסיפור אהוב עלי מהתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף כ"ח) : לאחר שמדיחים את רבן גמליאל מהנשיאות, ממנים תחתיו החכמים את רבי אלעזר בן עזריה שהוא בן 18 בלבד. חכם צעיר זה בו ביום מבצע רפורמה, מסלק את השומר שהציב רבן גמליאל בפתח בית המדרש ומתיר לכל העם להכנס פנימה ולהביא את חכמתם מרובת הפנים. רבן גמליאל המביט מהצד ורואה כיצד המקום שבנה גדל ומשלב אוכלוסיות חדשות מבקש ללכת ולהתנצל בפני רבי יהושע אשר פגיעותיו בו גרמו להדחתו. גמליאל, בן למשפחה עשירה, חוצה את העיר ומגיע לשיכוני העוני בהם מתגורר חברו ולהפתעתו, מגלה שקירות ביתו של האיש העובד איתו זמן רב כל כך, הם שחורים. הוא מבין שיהושע עובד קשה לפרנסתו בפחם. תגובתו של רבי יהושע לניכור ואי ההיכרות של המנהיג למצוקות העם, ראוי שתהדהד לבצלאל סמוטריץ' וחבריו יום יום לתוך החומה בה גידרו את חצרם - " אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים"


בינה הוא ארגון חברתי העוסק בזהות יהודית