פרשת בשלח: את הלקח שלמד משה ילמד נתניהו בדרך הקשה

ניתן להחזיק עם ממושמע ומאוחד סביב אויב משותף, סביב איום קיומי וחדוות ניצחון הבאה מדי כמה שנים, אך לכל דבר יש גבול. העם חכם ומבין ש"החיים עצמם" במדינה מודרנית, חזקה ומפותחת במאה ה-21 הם לא רק הישרדות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
נתניהו על דברי שרת החוץ השבדית: "לא מוסריים וטיפשיים" (רויטרס)
ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)

השבת נחגוג את "שבת שירה" - שבת מיוחדת אותה מציינות קהילות שונות דרך מנהגים מגוונים. וזו היא שמחה כפולה כששבת זו מגיעה בסמוך לט"ו בשבט. "שירת הים" היא גורם מרכזי בפרשה עד כדי כך שקיבלה השבת את שמה על השירה ולא על שם הפרשה. שירת הים מופיעה, כידוע, לאחר שבני ישראל רואים את רודפיהם טובעים בים ולכן יוצאים בשירת הלל, בתופים ובמחולות להלל את ה' ואת משה. לרוב, כך זוכרים את פרשת בשלח. אך שוכחים את ההמשך.

מיד לאחר תחושת ההתעלות בעקבות הניצחון, חוזר העם לשגרה היומיומית המפרכת של החיים במדבר ללא בשר וללא לחם ואז מתעוררת מחאה עממית עמוקה וחשובה לא פחות מחגיגות הניצחון על המצרים - בני ישראל מתגעגעים למצרים. אמנם חירותם הייתה מוגבלת שם, אמנם הם היו בצד המשועבד ולא בצד המנצח, אך לפחות הם "ישבו על סיר הבשר", היה להם אוכל לאכול, בגד ללבוש וקורת גג לחסות תחתיה.

ראש ממשלתנו הגיב בביטול לדו"ח הדיור של מבקר המדינה באמרו ש"כאשר מדברים על יוקר המחיה יש לזכור את עניין החיים עצמם", וחזר לדבר על איראן, דעא"ש, חמאס ושאר מזיקים. את הלקח שלמד משה בפרשת בשלח ילמד נתניהו בדרך הקשה. ניתן להחזיק עם ממושמע ומאוחד סביב אויב משותף, סביב איום קיומי וחדוות ניצחון הבאה מדי כמה שנים, אך לכל דבר יש גבול. העם חכם ומבין ש"החיים עצמם" במדינה מודרנית, חזקה ומפותחת במאה ה-21 הם לא רק הישרדות. החיים עצמם הם גם דיור ראוי, תזונה ראויה, מערכת חינוך טובה, שירותי בריאות מתקדמים, תרבות ובילויים. יעיין נא ראש ממשלתנו, שכבר דרש מספר פעמים שלא נשכח מה זה להיות יהודים, בפרשת השבוע שלנו ויבין שלאחר כל שירת הלל וניצחון מגיעה מחאה חברתית שלא ניתן להתעלם ממנה.

מתוך חרדה קיומית יוצאים למלאכת האיסוף

משה אכן מקשיב למוחים וה' נותן מענה למצוקותיהם בדמות השליו המכסה את המחנה ושכבת הטל הדקה שעל פני המדבר. אך כאן לא נגמר שיעור המנהיגות החברתית בפרשתנו: למרות הציווי לקחת רק מה שהם צריכים לאותו היום ולסמוך על כך שיהיה עוד מחר, בני ישראל שומרים אוכל ליום הבא ומגלים לתדהמתם בבוקר שהוא רקוב ומלא בתולעים.

סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים על מגמה מתמשכת של ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון השונים. זו מגמה מסוכנת הפוגעת במרקמים החשובים ביותר של החיים בארץ. כשהאמון נמוך - אנשים לא יכולים לסמוך על החברה שתדאג לעתידם ולכן, נסדקת הסולידריות החברתית ואנשים מתכנסים לתוך עצמם ולתוך קבוצות ההשתייכות שלהם. הסימן המובהק לכך הוא צמיחתן של עוד ועוד התארגנויות פוליטיות לפי מגזרים, תוך כרסום בכוחן של המפלגות הכלליות.

לא בכדי עולה מיד בפרשתנו סוגיית השבת: משה מסביר לעם שהשבת מוחרגת מהציווי ללקט כל יום, מה שיאספו בשישי יאפשר להם להתקיים בשבת מבלי לעבוד. בני ישראל כמובן לא מאמינים ומתוך חרדה קיומית יוצאים למלאכת האיסוף גם בשבת. כאשר האזרח לא בטוח שאם לא יעבוד בשבת יוכל להבטיח לעצמו ולמשפחתו קיום בכבוד יהיה לו קשה מאד לשמור על השבת כיום מנוחה.

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15 (Creative Commons , ויקיפדיה)
ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15 (צילום: ויקיפדיה)

שמחתי לשמוע השבוע את תגובתו של ראש עיריית תל אביב- יפו, רון חולדאי, להצעת חוק השבת המיותרת של ח"כ מיקי זוהר. דבריו של חולדאי מראים על הבנה עמוקה של מהות השבת כפי שעולה מהפרשה שלנו בפרט וממקורות ישראל בכלל. חולדאי תיאר את השבת כיום מנוחה לכל אדם, יום בו יוכל לבלות, לנפוש ולבקר את קרוביו. לשבת יש ערך סוציאלי ממדרגה ראשונה ולכן, יש למנוע מסחר אך לאפשר פתיחה של מקומות בילוי ותרבות ובעיקר תחבורה ציבורית, על מנת שיתאפשר גם למי שאין לו רכב ליהנות מאורה של השבת ע"י טיול בטבע, בילוי עירוני או ביקור קרובים. בדבריו כיוון חולדאי לדעתם של מייסדי העיר העברית הראשונה.

אב סבתי, יל"ג כהנוביץ' שימש כגזבר בית ביאליק וכנשיא הנהלת עונג שבת, מה שמגביר את שמחתי על החידוש המשמח של מוסד עונג שבת בת"א. לכבודם ולכבודה של פרשתנו, אסיים בדבריו של המשורר חיים נחמן ביאליק מטקס הנחת אבן הפינה לבניין אהל שם שעתיד לשמש כבית להתכנסויות עונג שבת : "בשבת מקופלים כמה רעיונות לאומיים וסוציאליים ואם ב"עשרת הדברות" מקופלת כל התורה הרי בשבת אולי גלומות ומקופלות כל עשרת הדברות.. לעם ישראל יש שליטה על הזמן, היהודים קובעים את זמן חגיהם ומגבוה מסכימים להם".


בינה הוא ארגון חברתי העוסק בזהות יהודית