חרדים, תתנדבו לשירות הלאומי ותינצלו מהעוני

לאחרונה ביקר בישראל מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה. גורייה הציג לממשלת ישראל דו"ח מקיף שהכין הארגון. הדו"ח החמיא לנתוני הצמיחה הכוללים של המשק, אבל התריע בפני הסכנות הנשקפות לכלכלה הישראלית כתוצאה מגידול הפערים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. לפי הדו"ח רמת העוני בישראל הינה כ-20% מכלל משקי הבית. מהגבוהים במדינות החברות בארגון.

הבעיה חמורה במיוחד בקרב הציבור הערבי והציבור החרדי בהם כל בית אב שני נמצא מתחת לקו העוני. מנגד ציין הדו"ח כי בישראל שיעור העוני בבתי אב בהם שני בני הזוג עובדים הוא נמוך וכי מיעוטם של משקי הבית בהם שני בני הזוג עובדים בקרב החרדים והערבים הוא הגורם העיקרי לשכיחות העוני בהם. בקרב הציבור הערבי הבעיה היא בחוסר בתעסוקת נשים. בציבור החרדי הבעיה היא בעיקר בחוסר בתעסוקת גברים.

הבעיות שמתאר גורייה אינן חדשות. לכאורה על מנת להתחיל להתמודד עימן יש צורך בהשקעת סכומי עתק בחינוך, השכלה ותעסוקה על מנת לסגור את הפערים שנוצרו במשך שנים. אני סבור שבדרך לשינוי הכולל יש צורך גם ביצירת מנועי צמיחה שקטים מהירים, יעילים ובעיקר זולים יותר במונחי תקציב מדינה. מנועים שייווצרו במסגרות "שמשנות את כללי המשחק" בכל הנוגע להשתתפות בחיים הכלכליים והחברתיים בישראל. מנועים כאלו מספקים השירות הלאומי והשירות האזרחי לחרדים המתגבש בימים אלו וכן במסגרות דומות שיכולות לקום על פי צורך.

על מנת להבין את עוצמת כוח השינוי הטמון בשירות כזה, אבקש לציין כי לפי מחקר של חברת עדליא משנת 2011, אשר בחן את הערך הכלכלי של השירות הלאומי בקרב נשים ערביות עולה כי שיעור התעסוקה בקרב צעירות ערביות בגילאי 20-24 שעשו שירות לאומי מגיע ל-70% אל מול 26% בלבד בקרב חברותיהן שלא שירתו. בגילאי 25-29 הפער גדל לשיעור של 90% מועסקות בקרב בוגרות השירות מול 30%.

ההשפעה ניכרת גם בהשתלבות באקדמיה ובהמשך מקרינה על השכלת הילדים והשתלבותם העתידית בכלכלה ובחברה. עוד עולה מנתוני המחקר כי הערך הכלכלי במונחי תוצר שמייצרת נערה ערביה בוגרת השירות הלאומי במהלך שנות העבודה הצפויות לה עד לפנסיה צפוי להיות למעלה מ-500 אלף ¤. ממוצע של יותר מ-10,000 ¤ בשנה. כיוון שבקרב הגברים החרדים שיעור ההשתתפות בתעסוקה נמוך במיוחד, אנו צפויים לראות תפוקות כלכליות דומות של מאות אלפי שקלים בקרב בוגרי השירות האזרחי.

חשוב להבין שהערך הכלכלי של השירות הוא כפול ומכופל. המתנדבים משתלבים בכל משרדי הממשלה ובמערכי השירותים לאזרח – מחינוך ועד ביטחון פנים. מהרמה הלאומית ועד לרמה המוניציפלית והקהילתית. הם מאפשרים למדינה או לרשות המקומית לשפר את השירותים הניתנים לאזרח בהשקעה קטנה יחסית. השירות מאפשר למדינה לצמצם משמעותית את תשלומי ההעברה והקצבאות לאותן אוכלוסיות מוחלשות ולבסוף מביא להגדלה משמעותית של ההכנסה לכל בית אב.

יתרה מכך, פעילות התנדבותית במסגרת השירות הלאומי בכלל, במיוחד זו המבוצעת על ידי אוכלוסיות מוחלשות ומודרות הינה צורך חיוני במדינת ישראל. היא מחזקת את תחושת השייכות וההזדהות של המתנדב לחברה ולקהילה ומפחיתה את גזענות והניכור. מסלול הכולל שנה של התנדבות גם מחזק בקרב הציבור את תחושת השוויון בנטל והסולידריות החברתית התורמים ללכידותה וחוסנה של החברה הישראלית.

בעת הזאת, מול האתגרים הכלכליים והחברתיים העומדים בפני מדינת ישראל, חייבת המדינה להוביל מדיניות המרחיבה ומשפרת את המסגרות לשנת המעבר שבין התיכון לשלבים הבאים. תקראו לזה באיזה שם שאתם רוצים – שירות לאומי, שירות אזרחי, שנת התנדבות, שירות קהילתי – אסור לתת לרגישויות פוליטיות לשם זה או אחר, לעצור את התהליך. המהות היא החשובה. שנה שבה צעיר וצעירה ישראלים יכולים לתרום ולהיתרם. על פי דרכם ועל פי יכולתם. ירצו לעשות זאת בקהילתם – בעיר ובכפר – יעשו. ירצו לצאת ליישוב אחר ולחוות חוויה של עצמאות שונה יקבלו.

אנחנו נקבל חברה ישראלית ערכית וסובלנית יותר, חזקה ומוסרית יותר ובעיקר מלוכדת יותר שמנהלת כלכלה המיטיבה עם יותר ויותר אזרחים.