לפני מספר חודשים השתתפתי במפגש עיתונאים מטעם ארגון "פלוגתא". היו שם עיתונאים דתיים לשעבר, חילונים בהווה, רפורמים, דתיים לאומיים, חרדים, וכל מה שבאמצע ובצד. אני מותיר לכם לנחש לבד את איזה חוג אני ייצגתי. השיחה הערה לא פסחה על אף סעיף מעניין שהופיע על מסך הטלוויזיה מאז 2010, כולל פרשת עמנואל, גיוס בני ישיבות, האם המרעיבה, סחטנים, פרזיטים, ואיך אפשר בלי הדרת נשים?
בשלב מסוים סיפרה לי עיתונאית אחת (אם היא במקרה כאן בקהל היא מוזמנת להזדהות) שלדעתה כל הקטע הזה שנשים צריכות לשבת אי שם מעל האגזוז של האוטובוס הוא לא יותר מאשר נוהל משולל מקורות שנובע רק מהפאניקה החרדית מנשים ו/או היחס אליהן כאל השחורים בארה"ב. האמת שרציתי לתת לה באותו הרגע ציון לשבח על הבנת הנקרא של ענקי פובליציסטי ישראל. אחד מהם משמש כיום בתפקיד שר האוצר, ולדעתי רמת ההבנה שלו בהדרת נשים וכלכלה שוה פחות או יותר. אולם במקום זאת בחרתי לאתגר אותה: "כבר בגמרא כתוב שנשים צריכות לשבת מאחורה". היא התעצבנה: "אני רוצה לדעת איפה כתוב בארמית שאשה צריכה לשבת בחלק האחורי של האוטובוס".
מכיוון שטיפשה היא לא הייתה, לא יכולתי לצטט לה את הפסקה הידועה של "אמר רבי חילקא, חייבת איתתא ליתיב מאחורי גברא בשולי אוטובוסא" שנכתב במפורש במסכת נקבות דף א' עמוד ב'. במקום זאת פשוט פתחתי גמרא במסכת סוכה פרק חמישי (למיטיבי לכת: דף נ"א עמוד ב') שם מתארת הגמרא את "שמחת בית השואבה" שליוותה את המצווה הנדירה של שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוך המים על המזבח. אירוע שנחוג בחג הסוכות ברוב עם, נשים וגברים.
וכך מספרת לנו הגמרא: "בראשונה היו נשים יושבות מבפנים ואנשים מבחוץ" הנשים קיבלו את פנים בית המקדש ואילו הגברים התכנסו באזורים הפתוחים של הר הבית. "והיו מגיעים לידי קלות ראש." כאן הגמרא מצנזרת לנו את אותה 'קלות ראש', ולא מספרת לנו מה בדיוק התרחש באותה תערובת בין מינית. ולמרות שלא כתוב בדיוק מה, סביר להניח שזו משהו מאוד רחוק ממה שקורה בפאב גדוש הורמונים. הרי הגמרא יודעת לספר לנו שהמונח "שמחת בית השואבה" נגזר בין היתר מהעובדה ש"משם שאבו רוח הקודש".
היו אנשים שהגיעו לשיעור קומה רוחני גבוה רק מכח ההשתתפות שלהם באירוע. זה היה אירוע בעל אופי רוחני וקדוש, כאשר גדולי הדור בעצמם הופיעו שם בריקודי השמחה. יונה הנביא היה אחד מאלו שהגיעו לרמתו הרוחנית האדירה, עד כדי מפגש ישיר עם האל, רק מכח ההשתתפות באירוע. מה בכל זאת היה שם? כנראה משהו שאינו הולם אירוע ברמה רוחנית כה גבוהה. כשראו שלא ניתן להמשיך ככה בחרו להפוך את הסדר: "התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ וגברים מבפנים" כך הן לא תאלצנה לפלס את דרכן בתוך הקהל הגברי הצפוף. אבל מאוחר יותר הבחינו שגם הפתרון הזה לא היה יעיל: "ועדיין היו באים לידי קלות ראש". בשלב הזה הם החליטו באופן חריג ביותר לשנות את מבנה בית המקדש, שבמקור היה אסור לגעת בו. הם בנו יציע שבו תוכלנה הנשים להתכנס מבלי להתחכך בגברים זרים. ו"התקינו שיהיו נשים יושבות למעלה וגברים למטה."
הגמרא אפילו דורשת לברר את המקור שאפשר להם לשנות סדרי בראשית אלו ששלמה המלך חקק בסלע באופן בלתי ניתן לשינוי, רק לאחר שהגמרא מוצאת מקור לחומר האיסור של תערובת לא ראויה בין שני המינים נחה דעתה.
אכן, אמרתי לאותה עיתונאית, אין כאן חשש מנשים. להפך. לאשה יש מעמד מיוחד ומרומם. הנישואין ביהדות נקראים "קידושין". ובאותה מידה המגע בין גבר לאשה זרה או מגע שלא ברצונה, הוא שלילי וחמור. וכשעוסקים בשמחה של מצוה חשוב להיזהר שלא להפוך אותה למאורת פריצים. גם הערב אם תראו במאה שערים מדרכות נפרדות לנשים וגברים נסו להבין. הנשים אינן משוללות זכויות. להפך. מעמדן רם ומקודש, הן שמורות לאחד וליחיד שלהן, והן גם מצפות ממנו להישאר יחיד ומיוחד עבורן.
הכותב הוא תושב בני ברק, אברך ומרצה לתלמוד
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו
המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד