בואו נודה על האמת - התואר 'רב', שפעם היווה כינוי של כבוד ואוטוריטה, מאבד מערכו בכל שנה, בכל יום...
מקור המילה 'רב' הוא מארמית, ומשמעותה הפשוטה היא מורה...
השאלה המתבקשת לאור האירועים המטרידים והבלתי חינוכיים בעליל שנחשפו אצל רבני ישראל בשנים האחרונות, היא
מורה למה?
שוחד?
מרמה?
הטרדה מינית?
אנחנו בבעיה חמורה, כיוון שהרבנים נתפסים כמייצגי הרצון והציווי האלוהיים עלי אדמות.
הם אמורים לתווך בין פשוטי העם לאל, ואף רואים בעצמם את עצמם ממונים על יחסי הציבור של אלוהים! וכשהרב הראשי הולך הביתה בבושת פנים (וחבל שרק הביתה ולא לכלא), יותר מכל זה חילול ה'...
בינינו, ריבונו לא זקוק ליחסי ציבור מהסוג הזה והיו סמוכים ובטוחים שלא הוא מינה אותם לעשות לו PR !
גם בקשת המזרחית מדי כמה שנים אנחנו עדים לבאבא חדש שעד לפני יומיים ישב בכלא, אך לפתע נחה עליו רוח הקודש וכעת עולים אליו לרגל לקבל ברכות... למה? כי הוא הבאבא תור !
גם אם אני ממש משתדלת שלא להיות צינית, קשה לקבל את האנשים האלה למנהיגים רוחניים שזהו בעצם תפקידם.
אני שואלת את עצמי אם בזמן אמת אותם רבנים מודעים לכך שהם חוצים את הקו? או, מכיוון שהם בכירי 'סיירת צבא ה' הם עוברים תהליך של אוטוסוגסטיה שמסתיים בכך שהם מעניקים למעשיהם הנתעבים לגיטימציה בעוד שהם ממשיכים להטיף נגד אותם מעשים ממש !?
זה הכי מוסכן, כי כשאדם, או גוף כלשהו, מגייס את האל לצדו, הדבר מאפשר לו לעשות דברים איומים... דפי ההיסטוריה מלאים בהם.
נראה שאנחנו, וגם אותם נבחרים עצמם, נוטים לשכוח שבניגוד לנביאים, שאותם אלוהים בכבודו ובעצמו מינה, הרבנים של היום הממונים מטעם הציבור... ואיך ממנים אדם כזה ?
יש אמרת חז"ל שאומרת "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו". זה יכול להסביר הרבה מפלגת ש"ס למשל.. ?!
ההיגיון מאחורי המשפט הוא כדי שלא יהיה אדם, הממונה על הציבור, שמתנשא על הציבור... תמיד יהיה במה 'להחזיק אותו', תמיד נוכל להזכיר לו את קופת השרצים המזדנבת...
הבעיה שהיום קופת השרצים הזו לא תלויה מאחוריו אלא מושטת לפנינו כמו קופת צדקה, ואנחנו כמו סומים- מוסיפים עוד מטבע!
אז אולי די? אולי לא נעשה לנו רב? לא רב ראשי, לא אשכנזי, לא ספרדי, לא רב שימושי ולא חד פעמי... יש מספיק רבנים שלא מתפרנסים רק מהיותם רבנים אלא יש להם מקצוע ביד, וכשמישהו רוצה להתייעץ איתם, הם מקבלים אותו, נותנים עצה טובה
ולא מבקשים עליה כסף.