ניקיון כפיים תנאי למנהיגות רוחנית
רבנים בישראל צריכים להיות סמל לניקיון כפיים. לצערנו בתקופה האחרונה, היו חריגות מעיקרון זה. כל רב נדרש לחזק את אמון הציבור ביושרה ובניקיון הכפיים של רבני ישראל
רבנים בישראל צריכים להיות סמל לניקיון כפיים. לצערנו בתקופה האחרונה, היו חריגות מעיקרון זה. כל רב נדרש לחזק את אמון הציבור ביושרה ובניקיון הכפיים של רבני ישראל
כשתהליכי השלום ברקע, ראוי להזכיר את שלמה המלך שנודע כמלך שהשיג שלום עם כל העמים שסביבותיו, מלך שקיים מערך יחסים בין לאומים ענף וקרוב. מעניין שדווקא בזמנו נבנה המקדש
כבוד הבריות לפי חז"ל, לא קשור למעמד כלשהו. יש לכבד כל בריה. גם מי שנמצא במעמד נחות כגון תלמידים, מי שלא שייך לעם ישראל ואפילו עבריינים, כמו גנב השה של פרשתנו
לא הגרעין האירני ולא הבעיה הפלשתינית יביאו לחורבן החברה, אלא קצין משטרה בכיר עם רב ואנשי שררה לוקחי שוחד (לכאורה) - הם הסכנה למוסר ולקיום המוסרי של החברה בישראל
החוק האוסר על שימוש בסמלים וכינויים נאציים. דמותו השנויה במחלוקת של אריאל שרון והמלצה לערב ספרות, פוליטיקה ויין ב"נסיך הקטן". יונתן ברג מסכם את השבוע
כל במאי יודע שחלק מהצלחת המופע תלוי בציפייה ורשימת ההכנות לקבלת התורה יוצרת אותה. אך אנו זוכרים איך הסתיים המעמד. אולי אנו לא זקוקים לכל האפקטים? אלא רק לדיבור הפשוט
עולם הפרסום מכיר את הטבע החמדני ומפתה לקנות את מה שלא צריך. אין לבטל את היצר הזה אבל חשוב לדעת לשלוט בו בתבונה. יש להבין מה רוצים רק כי יש לאחרים ומה באמת חשוב לנו
כשעם ישראל התלונן, ה' הקשיב וסיפק להם כל צרכיהם. התלונות נחשבו לחטא ובכל זאת ה' נענה בחיוב. יש לשמוח שהמדינה נאורה, מאפשרת חופש ביטוי ולא נוהגת ביד קשה עם המפגינים
הרגע שבני ישראל אמרו שירה על הים והחלו לדבר עם העולם ולהיות הם עצמם מזכיר ליונתן ברג את מחאת הפליטים. וגם האשמה של החברה החילונית והדתית בחוסר קבלתם של היוצאים בשאלה
אסור להפוך את הרבים לאחד: "הם מביאים מחלות, הם פושעים" או "הם כולם טפילים, לא עושים צבא, לא משלמים מיסים". כשרואים את העולם כפרטים כל אחד ואחד הוא עולם ומלואו
חז"ל אמרו שהיה ניתן למשש את החושך במצרים ועוביו היה כדינר זהב. התיאור הציורי בא ללמד מה יקרה לחברה שרודפת אחרי כסף. כשאנשים רואים כסף, הם לא רואים עוד איש את אחיו
אנחנו לא חוגגים בעבור הפורקן אלא כדי לעורר אותנו כלאום וכיחידים לשאול שאלות על ההיסטוריה שלנו. וגם גבריאל בלחסן שגרם לנו להכיל ניגודים. יונתן ברג מסכם את השבוע
הממשלה בחרה במשא ומתן ובחרה לשחרר ולהתמודד עם הכאב והלב הכבד. האם משהו באמת ישתנה? לא יודעת אבל יש פה בחירה ואני, בלב כבד ועם הרבה אהבה למשפחות השכולות, מכבדת אותה