חלום פרעה והחיסכון לפנסיה
יוסף התריע על תופעה ידועה - אחרי השפע יבוא השפל. ואצלנו יש כאלו שמדחיקים את זה. מצבם הכלכלי של האזרחים הוותיקים בישראל מלמד על בעיה של מחסור שמחייב כל אחד להתעורר
יוסף התריע על תופעה ידועה - אחרי השפע יבוא השפל. ואצלנו יש כאלו שמדחיקים את זה. מצבם הכלכלי של האזרחים הוותיקים בישראל מלמד על בעיה של מחסור שמחייב כל אחד להתעורר
ההבדל בין ימינו לבין ימי יוסף היא לקיחת אחריות. יוסף גבה את המס ודאג לרזרבה בזמן השפע. שר האוצר, כדאי להיזהר מצעדים פופולאריים שאין בהם ראיית עומק של לקיחת אחריות
היוזמה שנוקטת תמר, על מנת לגנוב את זרעו של יהודה מציגה מניפולציה נשית בוטה. המסורת אמורה היתה לגנות אותה אבל היא זוכה לשבחים. התורה מחנכת אותנו כאן ליוזמה וחריפות
ליעקב אין דוחות מודיעין, הוא לא יודע אם עשיו מגיע למלחמה או לשלום. הוא נע בין פחד לאמון. גם אנחנו לא יודעים לאן האיראנים פונים. יונתן ברג חושב שהגיע הזמן לנסות ולתת אמון
יעקב נתפס במדרש כמי שמעיר דובים ישנים. הוא שגה כשיזם עימות עם עשיו. לא תמיד משתלם לפתוח חזית. אם שוקלים כל כניסה למאבק ביישוב הדעת, מגיעים למסקנה כי שב ואל תעשה עדיף
יתכן שחלק מהנהגת איראן רוצה לחסל אותנו וייתכן שלא. אולי התפיסה כלפי איראן נובעת מפחד לא רציונאלי ממש כמו הפחד הלא מובן מעשיו הרשע שלפי התורה היה ג'ינג'י רגשי ואוהב
בהלכה אנו מוצאים מערכת חוקים מפורטת ומתקדמת שמגנה על השכירים במשק. חובתנו לדאוג לזכויות העובדים, למנוע את ניצולם, לדאוג להם לתנאי עבודה ראויים ולשלם להם שכר הוגן ובזמן
בפרשה האימהות מעבירות לנו מסר: אל תקיימו את המצוות כמו עיוורים. מי שציווה אתכם עשה את זה לטובתכם. קיימו את המצווה מתוך הבנה. לא מתוך אילוץ ואילוף. תבינו ואז תבצעו
אנחנו מתפלאים שאדם עוזב מקום של כוח בגלל עייפות ובטוחים שמשהו אחר גרם לו לעזוב. אורח החיים המערבי הוא בלתי אפשרי ועייף את עיני. ולאן אנחנו מובילים את התלמידים שלנו?
המקרא רצוף מעשי אומץ של נשים: שרה, רבקה, דבורה, ואסתר הן חלק מרשימת נשים מנהיגות. בפרשת השבוע, רחל גונבת את תרפי לבן ולוקחת את השליטה בידייה. במה זה דומה לנשות הכותל?
אני עומד קרוע מול התמונות הללו. מטלטל בין חוסר אמון באותם מחבלים, לבין תקווה כי המחווה הזו תפגוש מחוות מהצד השני. וגם הקביעה המביכה שמעידה על חוסר קריאה של נתן זך