באולפנה הייתי קצת במגניבות וקצת ברוחניות, אבל לא באף קבוצה על אמת.
המגניבות היו מציעות לי דברים משוגעים כמו לברוח מבית ספר או ללכת להופעה, כמעט תמיד לא הצטרפתי ואיכשהו עדיין זה היה מרגש. עם הרוחניות הייתי עושה שיחות עמוקות על אמונה ואלוהים, בדרך כלל בנסיעות הארוכות הביתה.
קצת אחרי פסח, יחד עם ההתעוררות של הקיץ ותחושת הגאולה המרחפת באוויר, תחייה חברתי הרוחנית ואני, שוחחנו רבות על בינו לבינה.
תחייה הציעה להשאיל לי ספר מיוחד ואינטימי - "קסם המגע". תחייה אומרת: "זה ספר חובה. מסביר את כל האיסורים וההסתייגויות. העקרונות העמוקים ביותר".
ממש הודיתי לה וחיכיתי כל היום לרגע המתאים. ספר כחול עם פונט של קודש. אני נרגשת... לוקחת נשימה... ופותחת.
בספר מסבירים למה אסור לקיים מגע עם גברים ואפילו נותנים דוגמאות. הם אומרים שיש במגע כוח, כוח שאנחנו לא מבינות. על בנים הוא ממש משפיע בצורה חמורה.
בספר מביאים דוגמא של מסעדה שבה מלצרית פונה לגבר שרוצה להזמין.
הם אומרים שאם היא תיגע בו במקרה בקצה של היד הוא יתייחס אליה אחרת לגמרי וגם ישים לה טיפ גדול. זה נשמע מופרך. אבל הדמיון של הקצה היד ממש (אני לוקחת נשימה, בולעת רוק) ממחיש את האיסור. אני אומרת לעצמי 'זה באמת כמו קסם- המגע' ומדמיינת שוב ושוב את הקצה של היד נוגע במקרה בקצה
ומרגישה את הקסמים שמתרחשים ... אצלי... פתאום...
הדוגמא כל כך דיברה אליי שלא הצלחתי להמשיך בקריאה, נטשתי את הספר הכחול עם הכתב קודש והרהרתי בדברים. כל אותו לילה חלמתי שאני מלצרית. החלום ממש המחיש לי את האיסור. בבוקר נחרדתי מהרעיונות שיש אצלי בחלומות והתפללתי חזק יותר לפצות את ה'.
גם יש ארבעה שלבים של חזרה בתשובה אני אומרת לעצמי: " עזיבת החטא, חרטה על המעשה, וידוי והתחייבות לעתיד שלא לחזור עליו". אני מתחילה מהראשון...
למחרת משום מה תחייה רצתה לקרוא אותו שוב. "זה ספר חובה" היא אומרת ומציעה לארגן ערבי הקראה. אני התנדבתי להמחיז איזה קטע ושנעשה דיון למרות שכולן באותה דעה.
רק שלילה אחר כך חזרתי למלצר וכשהבנתי את זה בבוקר, הבהרתי לה שאולי עדיף ואחראי יותר לעשות הרצאה.