סבא שלי הוא סוג של קראי-רפורמי.
מדי שנה בסביבות חודש אוגוסט, עת קוראים את פרשת 'ראה' סבא שלי מבקש רגע של שקט כדי להגיד דבר תורה:
'לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו' הוא מקריא בעל פה. ומכאן שכל ההחמרות של חז"ל הינן הפרה בוטה של האיסור להוסיף (על הלגרוע הוא פחות קפדן).
ולכן הוא טוען, מותר להיכנס לבריכה בשבת,
ולכן הוא טוען, אין שחר לכיסוי הראש של נשים נשואות
ולכן שוב הוא טוען, כל ההקפדות בין בשר וחלב הן הגזמה אחת גדולה.
613 זה המספר שהתקבע כסך המצוות בתורה.
365 מצוות לא תעשה ו-248 מצוות עשה.
ספר החינוך מונה אותן אחת לאחת ומסכם אותן עבורנו. אבל מה לעשות שהעם היהודי לא הולך בדרכו של סבא שלי. הוא אוהב להוסיף והוא אוהב לחדש.
אז איך מתמודדים עם האיסור על הוספה?
לכו ל'רמי לוי' הקרוב לביתכם ותראו את הפתרון.
לצד התורים הארוכים בקופות של יום חמישי בערב פועלת קופה מהירה של עד עשרה מוצרים. מיטב שיטות האינדוקציה משרתות את הקונים הישראלים כדי להסביר ששלושים מוצרים הם למעשה עשרה. וכך גם במצוות. לאורך הדורות עוד ועוד איסורים וציווים חדשים שובצו תחת כותרת ישנה של מצווה קיימת.
ולכן חשבנו שגם אנחנו יכולים למנות כמה מצוות ואיסורים חדשים שנכנסו לחיינו במאה העשרים ואחת ולהכניס אותם למסגרת האשראי שלנו - 613.
כך למשל מצווה 496 - 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' היא התייחסות מפורשת לדילמות של הנהג המודרני בעידן ה-waze.
ומצווה 249 'לא תנחש' מתייחסת במפורש לדילמות של ממלאי הלוטו ולטרנד ההליכה למכשפות טיפוליות.
ומצווה 402 'מצוות קרבן מוסף של שבת' תלמד אותנו משהו על הררי העיתונים שאנחנו צוברים מדי שבת ותדרוש מאיתנו להשיב על השאלה התובענית - האם מישהו אי פעם החכים מקריאת מוספי השבת ?
מצווה מספר 613 בתורה היא לכתוב ספר תורה.
כמו אותו ציור ידוע של יד מציירת יד, התורה מבקש מאיתנו לכתוב אותה מחדש.
כל אחד מאיתנו מצווה על כך. וכתיבה אינה נעשית רק בדיו וקולמוס. היא נעשית בפרשנות ובקריאה שמאירה אור חדש על הטריויאלי והבנאלי.
אל מול האיסור להוסיף ולגרוע מגיע הציווי לכתוב ספר תורה. וזה מה שננסה לעשות כאן.
לכתוב ספר תורה מחדש, בלי לשנות אות אחת מהכתובים.
