פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שעון הנוכחות - גם זאת המצאה יהודית

      לכהנים בבית המקדש היה שעון נוכחות, רק שהוא היה בצורה של נטלה וכיור. יותם טולוב ממשיך במסע 'חינוך מחדש' וכעת הוא מספר לנו על מצווה 106.

      לאחרונה שמעתי על יוזמה מטרידה של מעסיק עם נטייה קלה ל- OCD. על צג המחשב של העובד מופיעה עינית שחורה ומדי שבע דקות העינית נעשית אדומה. תוך דקה מהרגע שהיא נהיית אדומה על העובד ללחוץ על מקש אשר יהפוך את העינית בחזרה לשחורה.מערכת המחשוב מתעדת את הלחיצות ומתרגמת אותן לדוח נוכחות. וכך, המעסיק יכול לדעת מתי ובמשך כמה זמן העובד יצא להפסקת רכילות על חשבון הבוס. והעובד, גם הספקן ביותר, מתחיל להאמין בהשגחה פרטית.

      פגישה עם הבוס (ShutterStock)
      לפי הנתונים שלנו היית בהפסקת רכילות חמש שעות ועשרים ושלוש דקות (צילום: ShutterStock)

      בשנים האחרונות, 'שעון הנוכחות' חזר לאופנה. העינית האדומה, ברוך ה' עוד לא רווחת, אבל השעון הוותיק עם כרטיס העובד רווח גם רווח. פקידי האוצר הכניסו להסכמי השכר עם המורים והרופאים סעיף המחייב החתמת שעון נוכחות. תיקון לחוק משנת 2009 אשר מחייב את המעסיק לנהל רישום של שעות העבודה, הרחיב את השימוש בשעון.
      אפילו בעולם ההיי-טק הידוע במגניבותו הג'ינסית, נשמעים תקתוקיו של השעון. החסרונות ברורים. בכירה בשירות הציבורי סיפרה לי שגם כשהיום שלה נפתח בפגישות עבודה מחוץ לעיר היא צריכה לבזבז חצי שעה על נסיעה לעבודה כדי להחתים כרטיס. היתרונות גם כן ברורים – באמצעות התיעוד, אפשר לדרוש תשלום על שעות נוספות. אבל בעיניי, שעון הנוכחות מסמל בעיקר שריד מעידן שמסתיים כעת. שעון זה פאסה. ומסתבר שגם נוכחות.

      שעון נוכחות - ביקור בבית המעצבת מיכל רינות (דנה מאירזון)
      'שעון הנוכחות' חזר לאופנה (צילום: דנה מאירזון)

      בעידן שבו אפשר להיכנס לפורטל של העבודה מהבית; בעידן שבו הטלפון הנייח בעבודה נעשה שימושי בערך כמו הטיפקס ששוכב במגירה הראשונה; בעידן שבו הבוס שלך יודע שאתה ער כי הרגע נכנסת לווטסאפ; בעידן הזה, שעון הנוכחות נעשה מיותר. כי העבודה לא ממש מתחילה ונגמרת. החיים האישיים ממשיכים איתנו לעבודה והעבודה היא הדבר הזמין ביותר בבית. הד?לק מחשב וגע בם.

      וכאן מגיעה מצווה 106.
      לפני שהכהנים ניגשו לעבודת הקרבנות היה עליהם ליטול את ידיהם ורגליהם. 'שאפילו היה טהור ונקי בתחילת בואו שם, צריך לרחוץ'. נטילת ידיים ביהדות היא לא רק פעולה היגיינית, היא אקט פיזי שמייחד פעילות מיתר הפעילויות שעוטפות אותה. עד עכשיו פיזרתי את הילדים במסגרת ועכשיו אני מקטיר קטורת בבית המקדש. את התיחום בין חיים אישיים לעבודה קל יותר לעשות כשבין השניים מפרידים חצי שעה של פקקים. אבל כשבין השניים מפרידה לחיצת עכבר שמעבירה אותך מהג'י-מייל האישי לאאוטלוק התעסוקתי, הכל מטושטש בהרבה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      נטילת ידיים ביהדות היא לא רק פעולה היגיינית (צילום: ShutterStock)

      לאנשים יש כל מיני טקסי-הבדלה שבאמצעותם הם מנסים לשמר את הגבולות. הם יושבים בספרייה-הלאומית או בבתי-קפה כדי לצאת מהבית ולעבוד. הם עושים דיאטת מסכים כשהם חוזרים הביתה כדי להשאיר את העבודה בחוץ. אבל לצערי המאמצים האלה הם אפקטיביים כמו אצבע של ילד הולנדי על מסך מגע מקולקל. כדאי שנתרגל לזה – העבודה גם היא מתגוררת בבתינו. ואם תחודש עבודת הכהנים, אולי הנהלת בית המקדש תעדכן את מצווה 106. בטרם ייגש הכהן לעבודתו, יעביר את הפלאפון למצב טיסה. והפייסבוק, יהיה חסום.

      ואפליקציה שתיקרא '106' תאפשר לו לשלוח מסרון למזכירות בית המקדש כדי שתזין לו תחילת משמרת.