ברוכים הבאים למשחטה!
כאן יישחטו מדי שבוע, כבל עם ואינטרנט, בשחיטה וירטואלית למהדרין, פרות קדושות.
אותם מנהגים, רעיונות, מושגים, ביטויים ואף פסקי הלכה שעבר זמנם ובטל קרבנם, ושאני אישית חשה שאם לא נשחט אותם עכשיו הם עלולים להשחית אותנו...
בהיעדרם, יתפנה מקום לעגלי זמן חדשים, שיעזרו לנו להפיח רוח חדשה ביהדות הכה עשירה ויפה שלנו.
למקפידים השואלים את עצמם 'איזו שחיטה?'
אני שוחטת בשיטתו של הבעל-שם-טוב, שנהג להשחיז את סכינו לא במים אלא בדמעות.
דמעות של עצב,
דמעות של שמחה...
אתם מוזמנים לצחוק,
להתעצבן
או להזדהות (כל אחד לפי מנהג אבותיו).
"נשים פסולות לעדות"
מסתבר שעד היום, במדינתו הקטנה והנאורה, בבתי הדין הרבניים נשים פסולות לעדות! מה ששמעתם.
לא משנה אם היא מורה, מנהלת בית-ספר, עורכת דין, שופטת או אפילו נשיאת בית המשפט העליון (רחמנא לצלן).. כל עוד היא 'היא' ולא 'הוא' אין מה לדבר עדותה לא מתקבלת!
שאלתי את עצמי למה...
הלכתי, חיפשתי ומצאתי שהתשובה שנשענים עליה יותר מכל היא הסברו של הרמב"ם שנאמר:
"על-פי שניים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה".
אין צורך להסביר שהרמב"ם חי בעידן אחר, נכון?
עידן בו מעמד האשה היה שתי הבלטות ליד הכיור,
עידן בו לא היו לנשים זכויות,
והרמב"ם עצמו (איש שלמדתי לחבב עם השנים) אישר לגברים להכות את נשותיהם כדי לחנך אותן.
יש מי שיאמר ברטוריקה הדתית הפופולארית שהאשה לא 'פסולה לעדות' אלא 'פטורה מעדות'! שתגיד תודה...
הרי לא נעים להעיד בבית דין...
אז באמת תודה רבה. אני מודה לכם על הפטור, אבל מה אם אני רוצה לנדב עדות, אפשר? לא!
טוב, כיוון שמדובר בהלכה ממש, השחיטה הזו הולכת לקחת שנים.
אז בינתיים אפשר להשתעשע ולאמץ את שיטתו של הרמב"ם, לפיה כל מה שכתוב בלשון זכר חל על גברים בלבד!
עשרת הדברות למשל...
עד כמה שזכור לי (ותקנו אותי אם אני טועה) כתוב "לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף..." בהחלט לשון זכר ולא לשון נקבה!
בשום מקום לא כתוב: "לא תרצחי, לא תגנבי, לא תנאפי ..."
אז כל עוד אנחנו פסולות לעדות, אנחנו גם פטורות מהדברות...
מי באה לחגוג?