יש סתירה בין תורת האבולוציה לתורת ישראל?

עד לאחר מלחמת העולם ה2 לא ראו בעולם היהודי התנגשות בין האבולוציה ובין התורה .אולי זה בעקבות מלחמת המדענים בכנסייה או בגלל שהיו לראשונה מדענים יהודיים אורתודוקסיים.

ד"ר רפאל שוח"ט

המדע הוא היד הארוכה של השכל האנושי.

בעולם העתיק כללה הפילוסופיה את כל שבע החכמות שבהן עסק השכל אלא שלאחר סוף המאה הי"ח, ניתק המדע את עצמו מן הפילוסופיה. ולכן במאות הכ' והכ"א השאלות של תורה ומדע עסקו בעיקר בתחום של אסטרונומיה וקוסמוגוניה (בריאת העולם) אבל לא באופן בלעדי.

המדע עוסק בשאלה איך המערכות של הטבע פועלות, ואילו הדת עוסקת בשאלת ה'מדוע'.

מדוע ישנם חיים, מהי תכלית החיים?

לדוגמה: ביולוגיה היא מדע החיים אבל אם תשאל ביולוג מהם החיים, הוא יענה שזו שאלה פילוסופית או דתית ולכך אין שאלה זו רלוונטית למדע.

מה הם החיים? זו כבר שאלה פילוסופית או דתית (צילום: ShutterStock)

אם נכון הדבר, היאך יתכן התנגשות בין התחומים האלה? התשובה היא שברוב הדתות, כולל היהדות, יש כתבי קודש.

ברגע שהמקרא או ספרות חז"ל מביעים עמדה בעולם הטבע, יכול מדען לשאול האם עמדה זו עומדת בהרמוניה עם הידוע במדע של ימיו. אם מדובר בספרות חז"ל, הרי שחכמינו כבר קבעו:

"חכמה בגוים תאמין" (איכה רבתי ב:יג).

ובתלמוד כתוב על ויכוח באסטרונומיה:

"והודו להם חכמי ישראל לחכמי אומות העולם"(פסחים צד ע"ב).

אלא שכאשר יש ביטוי במקרא על עולם הטבע, כגון על בריאת העולם, יכול המדען לשאול האם מה שמסופר במקרא עולה בקנה אחת עם מה שידוע במדע. ואמנם, המקרא איננו ספר מדע, וברור שהתורה לא כתבה על בריאת העולם לחדש חידושים פיזיקליים אלא ללמדנו שיש אלוהים בורא שמים וארץ שאיכפת לו על דרכי בני האדם.

ולכן בין הוגי ישראל היו שתהו אם המסופר בפרשת בראשית עוסק בכלל בעולם הטבע.

אולי הוא עוסק בשאלה איך האל משגיח על עולמו בכל רגע. (ראה מאמרי בב"ד כב). ובכלל אם השמש והירח נבראו ביום הרביעי של מעשה בראשית, ואם יום הוא 24 שעות בגלל סיבוב כדור הארץ כלפי השמש, איך אומרת התורה "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", אם אין שמש?

פרופ' אביעזר יצא מנקודת הנחה כי ספר בראשית מספר על בריאת הטבע והניח כי ששת ימי בראשית הם תקופות ארוכות. (אביעזר בספרו "בראשית ברא").

אחרים טענו כי כל עוד מניחים שהאל ברא את העולם, אין זה משנה אם הדבר נעשה בבריאת ספונטנית או דרך אבולוציה (הראי"ה קוק, הרש"ר הירש ואחרים)

ברם, הרי שבכל הדורות הפילוסופיה היהודית שאלה שאלות קשות.

הרמב"ם הסביר איך אפשר להסיק על-פי תורת אריסטו את רעיון בריאת העולם - אף אחד לא טען לכפירה (צילום: Creative Commons)

בזמנו של הרמב"ם חשבו כי העולם קדמון כדעת אריסטו, ובמקום ולטעון לכפירה, טרח הרמב"ם להסביר איך שאפשר להסיק על-פי תורתו את רעיון בריאת העולם.

ואם במאה הי"ב כך, מדוע היתה תורת האבולוציה ליריב כה שנוא שאנשי דת רבים נלחמו בה מלחמת חרמה?

הדבר נבע ככל הנראה לא מתוכן התיאוריה אלא מן האווירה שנוצרה לאחר המהפכה הצרפתית, שהתחילה בגלל רעב ללחם והסתיימה במאבק נגד המלוכה ונגד הכנסיה; אז חיפשה אירופה להשתחרר מכבלי הכנסייה על-ידי אלטרנטיבה חילונית.

תורתו של צרלס דרוין, נתפסה כמוצא שלל-רב בידי הוגי התקופה עד כי המדען הצרפתי לפלאס, כשנשאל על מקומו של האל בתורת האבולוציה שלו ענה :

"אין לו צורך בהיפתיזות כאלה".

האבולוציה המדעית אם כן, נתפסה כספינת הדגל של יריבי הכנסייה. לעומת זו בעולם היהודי לא ראו כל התנגשות בין תורות האבולוציה ובין תורת ישראל עד לאחר מלחמת העולם השנייה. זאת היתה בעקבות ההשפעה של מלחמת המדענית נגד הכנסייה או בגלל שאז היו לראשונה מדענים יהודיים אורתודוקסיים.

בכל אופן, יש כאן דוגמה של תפקיד האלמנט החברתי בתוך שאלה הגותית-פילוסופית.

הרב ד"ר רפאל שוח"ט הוא מרצה לפילוסופיה יהודית במרכז ללימודי יסוד ביהדות באונ' בר אילן וראש תכנית "חברים" להעמקת הזהות היהודית בקרב סטודנטים עולים.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully