פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא כולם בצבע שחור

      כשאנחנו מביטים בהם מהצד הם נראים כולם דומים זה לזה - שחורים. אבל כשנכנסים פנימה מגלים כי יש הרבה גוונים בתוך השחור הזה. צ. פרידמן מזמינה אתכם לפגישת הכרות

      לפני עשור עבדתי במשרד פרסום חרדי וראיתי קטלוג שחולק ללקוחות החילוניים של המשרד. בקטלוג הייתה תמונה של אין סוף חרדים – דהיינו, חליפות ומגבעות שחורות ולמעלה היה כתוב: "בשבילך כולם שחורים" וכשפתחו את הקטלוג, המשכו של המשפט היה " בשבילנו הם אינסוף צבעים"
      כ"כ התלהבתי אז מחדות הרעיון כי באמת "מיהו חרדי?", "כל החרדים דומים"

      עד לפני שני עשורים זה כמעט היה כך. הם גרו בשלום ושלווה, הליטאי,החסיד והספרדי, לפעמים יותר או פחות.

      למזלי, זה כבר מזמן השתנה.

      הביטוי: "היום הכול הולך" – רלוונטי מתמיד כי היום הביטוי "זה חרדי" יכול להיות אישה בשל (כאפיה, בלעז)
      כי היום הביטוי "זה חרדי" יכול להיות חוזרת בתשובה עם מטפחת שמסתירה את הגבות אבל עם סיגריה ביד.
      כי "זה חרדי" לראות את הליטאי העובד.
      ו"זה חרדי" לראות את החרדי – בנח"ל החרדי.
      וכך, החזרה למקורות מעולם לא עשתה לעולם המקור טוב כמו היום.

      אייטם ראשון מהדורה- חרדי (מערכת וואלה! NEWS)
      ככה נראה חרדי? (צילום: וואלה)

      לפני מספר ימים נסעתי עם אמא שלי ברחוב השומר בבני ברק, מולנו עברה שחורדינית שלא השאירה טיפת מי חמצן בבית מרקחת, לבושה בשמלת טריקו אדומה ארוכה, (זוכרות, בנות, טריקו צמוד לגוף לא עושה טוב לאף בחורה מעל גיל 20, כל טיפת צלוליט צועקת למרחקים..) היא נעלה נעלי פלטפורמה שחורות, הייתה ארוזה בחזיית פוש-אפ נבחנית והפואנטה – חולצת טריקו ארוכת שרווליים.

      זה נורמאלי? שאלה הפולנייה בנשים (אמא שלי)
      כן. עניתי. כן, מוחלט.

      ככול שהמגזר שלנו יהיה יותר הטרוגני ויהיו יותר יוצאי דופן ומוזרים – המוזר כבר לא יהיה מוזר, הוא יהיה "אחר" וזה הבדל של שמיים וארץ.

      למרות החששות: השבעת גדוד הנח"ל החרדי עברה בשלום (מור שאולי)
      אולי ככה נראה חרדי? (צילום: נועה מושקוביץ)

      החרדים, השחורים, אלה שגרים מעבר לערי החושך, חיים ונושמים ולא ביקום מקביל.

      רוצים דוגמא?

      אני עובדת במשרד "חילוני למהדרין" ומתרגלת יוגה למעלה משנה באחד המקומות הפלצניים בתל אביב.

      לפני מספר חודשים נשבר הקרח ביני ובין החילוניות בעבודה.
      רק בשביל שתבינו, אני מגיעה חבושה בפאת קאסטם ארוכה ונבוכה בכל פעם מחדש להיכנס לשירותים עם שיער ארוך, חלק וגולש ולצאת עם קוקס מתולתל ורטוב. (תחשבו על זה רגע, זה יכול להיות קטע מפספוסים.)
      ואז, סוף סוף אחרי חצי שנה של אינסוף מבטים הן שאלו אותי, אחת אחת:
      "תגידי מזה השיער הזה? איך את מרטיבה אותו ואוספת אותו?"

      הלסתות של כולן נופלת כשהן שמעו שזו פאה.

      "אני דוסית ואפילו דוסית מבני ברק"

      "את? את? דוסית?"

      כן, למה לא? כי אין לי קרן של ושתי על הראש?

      הפגנת החרדים בכיכר השבת בירושלים נגד גיוס חרדים, יולי 12 (עומר מירון)
      ואולי ככה הם נראים? (צילום: עומר מירון)

      העולם החרדי כבר מזמן לא בנוי מהליטאי הסגפן לעומת הליטאי המודרני, השסניק העדתי והחסיד ארוך זקן ופאות.

      החרדים הם עם שונה אבל לא ממש אחר.
      יש מהם בליינים יותר מהחברה התל אביבים.
      יש מהם למדנים יותר מאלו בטכניון.
      ויש מהם שקוראים תהילים כל היום.
      יש מהם מכול הסוגים

      ומה שמאחד את כולם הוא, שכולם ללא יוצא מן הכלל חושבים, נושמים ומדברים – "חרדית"