אם לא הולך אז לפרק,ככה הכי קל.לפעמים זה גם נשמע אינטליגנטי ומחושב.
בני זוג מקניטים זה את זו ולהיפך? לפרק.
דמויות בכירות במוסד רבני,זה או אחר מכפישות זו את זו? אין בעיה, לפרק את המוסד.
שני עמים רבים על אותה נחלה?הכי פשוט, תנו להם לפרק וזהו.
אה, וכמובן גם 'את המדינה חייבים לפרק'.
הרי לא חסרות פה טעויות - אז יאללה, לפרק!
לפני ששים שנה נעשה ניסיון כזה: קיבוצים רבים התפרקו ל'איחוד' ו'מאוחד' וכיום איש, אפילו הזקנים שבהם, לא יודע על מה ולמה.
הצליח להם? היה שווה?
הנצרות להבדיל, גם היא הייתה חייבת מזמן לפרק את מוסד האפיפיורות שהזיק לה יותר מכל. אבל לא. הם לא פירקו. הם לא התרשמו מעשרות העמודים בהם תיארה ברברה טוכמן את הרציחות, השחיתות, הנאפופים והנפוטיזם שהשליטו האפיפיורים במאות ה - 15 וה - 16.
רמטכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד רבו ביניהם על כבוד. פרס שליט"א ורבין ז"ל התכסחו שנים על גבי שנים. שרים ומפלגות השמיצו כדבר שבשגרה אבל לא, הם לא פירקו את עצמם לדעת.
ובכלל, אם היינו בקטע של לפרק, כבר מזמן היה צריך להתחיל בעם ישראל כי מרוב משברים ונפילות לא ברור איך נותנים לנו קרדיט. כנראה לריבונו של עולם יש איזו שלוה ונחת לא ממש ברורים מזה כ - 6000 שנה.
ועכשיו תגידו, שאנשים רצים לפרק כי אין להם כוח לתקן, כי הם עצלנים. זו לא רק עצלות.
תטענו, אתה לעומת זאת בעד אחדות בכל מחיר? לא. ממילא אין שני דברים דומים בעולם, הכל רבגוני ויש מקום לצבעים רבים תחת גג האחדות.
אז מה הבעיה של המפרקים האובססיביים?
הבעיה היא הנחת היסוד שלהם שהיא, מה לעשות, שגויה.
במשפט קצר ומהפכני טבע הרב קוק אימרה שחותרת תחת פילוסופיית הייאוש: "האדם לא נברא באופן שלא יחטא, אלא שיזהר מן החטא, ואם ישגה ויחטא - ישוב".
הרב קוק מעיף לנו מהדמיונות את מושג השלמות. הוא מניח מראש את אפשרות החטא ואומר: או. קי. נפלת, אז מה, מעכשיו תתבוסס בסבבה בבוץ? אין מצב. אם נופלים, קמים, אם חוטאים מתקנים, אם רבים זה צפוי וברור, אין מה להתייאש ולרוץ לפרק.
הרב קוק היה מקובל, והמקובלים [האמיתיים, לא אלה עם הקבלות...] הם מקבלים גדולים, מכילים ומאפשרים זרימה לכיוון התיקון. לכן הם קוראים לעולם שלנו 'עולם התוהו' או 'עולם התיקון'.
תוהו - זו הנחת היסוד, לא נירוואנה ולא שאנטי. מלכתחילה הגענו לכאן על תקן משימתי.
לעומת זאת, המפרקים נחרדים מכל כישלון כאילו הוא בא בהפתעה לא צפויה. תירגעו, כישלון זו לא הפתעה כזו מרעישה, אנחנו בסך הכל נעים לבטח מתיקון לתיקון, מדייקים את עצמנו עוד ועוד עד הכי קרוב לטוב.
וזה לוקח זמן - So give time a chance.
'ציר הזמן הארוך', משפט הקסם שפעמים רבות הוא הנוסחה היחידה לריפוי, לאמון בעצמי, למשברי זוגיות, לביסוס כלכלי, לחברו?ת אמת ולמה בעצם לא.
הרי לעולם איננו יודעים מה יתפתח בעוד רגע, איזה אביב יפרח סביבנו, איזה נתון חדש יפתיע וישנה את התמונה, איזה פיל יתגלה כעכבר ואיזו נפילה תתגלה כמקפצה.
אז תנו צ'אנס לזמן, ובמקום התפרקות קחו עוד אהבה, עוד הערכה עצמית ועוד אמונה בתיקון.
אז שלוש ארבע ולעבודה ובהצלחה על 'ציר הזמן הארוך'.
אבל בנחת.
יחזקאל פרנקל, תושב גבעתיים
מנכ"ל מכון קורות לתיעוד קורות עם ישראל
עוד בוואלה! יהדות
הסתיימו הבחירות, נבחרו הרבנים ועכשיו הגיע הזמן לפרק את הכל
בנט יורה: "בפעם הבאה יהיה רב ראשי אחד לישראל"
ברוכים הבאים לוואלה יהדות - כאן לא מפחדים לשאול שאלות