לפני כשבועיים הודיע משרד התחבורה על כוונתו להקים שני נמלים חדשים בסמוך לנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה. בתגובה להחלטת שר התחבורה הכריזו השבוע עובדי הנמלים על סכסוך עבודה, מהלך המהווה צעד ראשון לקראת השבתה של הנמלים.
הרב שלמה אישון ממכון כתר, מכון הפועל כעשרים שנה ושבעת החוקרים מטעמו בוחנים את ההיבטים ההלכתיים בנוגע לנושאים כלכליים העומדים על הפרק, נדרש לנושא לאור המאבק המתנהל בעקבות החלטת פתיחת התחרות בנמלים בשבועות האחרונים.
לדברי כותב נייר העמדה, הרב אישון, מכיוון שמדובר בשביתה שלא נובעת מפגיעה בהעסקתם של העובדים השביתה אסורה.
אישון לא מתכחש לכלי השביתה המצוי בידי העובדים אך טוען כי מדובר בכלי חזק מאוד שיש בו בעיה מוסרית ומשפטית. מבחינה מוסרית עצם העובדה כי השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק על כן יש בה פסול. בנוסף לכך לדבריו, מדובר בבעיה ערכית שעצם העובדה שהעבודה נפסקת מסיבה לא הכרחית פוגעת בערך העבודה.
אישון מוסיף גם שמבחינה משפטית יש בשביתה בעיה והוא מציין כי השביתה מהווה הפרה בוטה של החוזה בין העובד למעסיק במחויבות המלאה של השובתים עם מעסיקם שבמידה ומדובר בשביתה פרטית היא מצדיקה את פטורי העובד.
ובכל זאת מתי מותר השימוש בכלי זה? לדברי אישון יש מספר מניעים המאפשרים שימוש בשביתה והם: מקרים בהם המעביד אינו עומד במחויבויותיו אליהן התחייב בהסכמי העבודה אישיים או קיבוציים. מקרה בו המעביד אינו עמוד במחויבויותיו על פי חוק או מנהג המדינה. בנוסף כאשר שכרם של העובדים נשחק עקב אינפלציה ומטרת השביתה לשמור על ערכו הנומינלי של השכר, מה שנקרא תוספת יוקר. מקרה נוסף בו מותרת השביתה היא כאשר נגרם סכסוך והמעביד לא פועל על פי פסק בית הדין לעבודה או לא מוכן להופיע בפניו. אישון מסייג שבמידה ומודבר בשביתה לצורך העלאת, אלא אם מכן מדובר בשכר שלא מאפשר השתכרות על פי תנאי מחייה הגיוניים.
בנוגע לשביתה לשם מניעת תחרות כותב הרב אישון כי " פעילותה של הממשלה להקמת נמלים חדשים בכדי להגביר את התחרות מותרת ואף רצויה על פי ההלכה, כל עוד גודלו של השוק הוא כזה המאפשר פעילותם של נמלים נוספים בלא להביא לקריסת הנמלים הקיימים, ובמיוחד אם תביא להורדה משמעותית במחירים ולשיפור משמעותי בשירות. למרות זאת, לדעת חלק מפוסקי ההלכה, רשאים העובדים המאורגנים להשתמש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותם על מנת לסכל את תכניותיה של הממשלה העלולה, לדעתם, לפגוע בפרנסתם".
לדבריו סיבה נוספת האוסרת את השביתה נעוצה בעובדה כי מדובר בשירותים הכרחיים. "כאשר מדובר בשביתה הנוגעת לצרכי חיים בסיסיים, כשביתה של עובדי חברת החשמל, רופאים או אחיות, וכן כאשר מדובר בשביתה שיש בה משום פגיעה חינוכית קשה כגון שביתת מורים, על המדינה לאסור על העובדים לשבות גם באמצעות הוצאת צווי ריתוק לעובדים".
והוא מוסיף "השבתת שירות הניתן לכלל הציבור שלא ניתן למצוא לו תחליף מצדיקה גם היא את הגבלת זכות השביתה ואפילו את זכות ההתפטרות, ובפרט בשירות שהשבתתו תגרום לפגיעה קשה בכלכלת מדינת ישראל, ועל כן גם במצבים כאלה יש להעדיף שימוש בבוררות חובה. אי לכך יש לקבוע כי שביתה בכלל נמלי הים של מדינת ישראל, הפוגעת פגיעה אנושה בכלכלתה של מדינת ישראל ואינה משאירה למדינת ישראל כל אפשרות לתעבורה ימית סבירה, אסורה על פי ההלכה ויש ליישב סכסוך זה באמצעות בוררות".
לדברי כותב נייר העמדה, הרב אישון, מכיוון שמדובר בשביתה שלא נובעת מפגיעה בהעסקתם של העובדים השביתה אסורה.
אישון לא מתכחש לכלי השביתה המצוי בידי העובדים אך טוען כי מדובר בכלי חזק מאוד שיש בו בעיה מוסרית ומשפטית. מבחינה מוסרית עצם העובדה כי השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק על כן יש בה פסול.
בנוסף לכך לדבריו, מדובר בבעיה ערכית שעצם העובדה שהעבודה נפסקת מסיבה לא הכרחית פוגעת בערך העבודה.
אישון מוסיף גם שמבחינה משפטית יש בשביתה בעיה והוא מציין כי השביתה מהווה הפרה בוטה של החוזה בין העובד למעסיק במחויבות המלאה של השובתים עם מעסיקם שבמידה ומדובר בשביתה פרטית היא מצדיקה את פטורי העובד.
ובכל זאת מתי מותר השימוש בכלי זה? לדברי אישון יש מספר מניעים המאפשרים שימוש בשביתה והם: מקרים בהם המעביד אינו עומד במחויבויותיו אליהן התחייב בהסכמי העבודה אישיים או קיבוציים. מקרה בו המעביד אינו עמוד במחויבויותיו על פי חוק או מנהג המדינה. בנוסף כאשר שכרם של העובדים נשחק עקב אינפלציה ומטרת השביתה לשמור על ערכו הנומינלי של השכר, מה שנקרא תוספת יוקר.
מקרה נוסף בו מותרת השביתה היא כאשר נגרם סכסוך והמעביד לא פועל על פי פסק בית הדין לעבודה או לא מוכן להופיע בפניו. אישון מסייג שבמידה ומודבר בשביתה לצורך העלאת, אלא אם מכן מדובר בשכר שלא מאפשר השתכרות על פי תנאי מחייה הגיוניים.
בנוגע לשביתה לשם מניעת תחרות כותב הרב אישון כי " פעילותה של הממשלה להקמת נמלים חדשים בכדי להגביר את התחרות מותרת ואף רצויה על פי ההלכה, כל עוד גודלו של השוק הוא כזה המאפשר פעילותם של נמלים נוספים בלא להביא לקריסת הנמלים הקיימים, ובמיוחד אם תביא להורדה משמעותית במחירים ולשיפור משמעותי בשירות. למרות זאת, לדעת חלק מפוסקי ההלכה, רשאים העובדים המאורגנים להשתמש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותם על מנת לסכל את תכניותיה של הממשלה העלולה, לדעתם, לפגוע בפרנסתם".
לדבריו סיבה נוספת האוסרת את השביתה נעוצה בעובדה כי מדובר בשירותים הכרחיים. "כאשר מדובר בשביתה הנוגעת לצרכי חיים בסיסיים, כשביתה של עובדי חברת החשמל, רופאים או אחיות, וכן כאשר מדובר בשביתה שיש בה משום פגיעה חינוכית קשה כגון שביתת מורים, על המדינה לאסור על העובדים לשבות גם באמצעות הוצאת צווי ריתוק לעובדים".
והוא מוסיף "השבתת שירות הניתן לכלל הציבור שלא ניתן למצוא לו תחליף מצדיקה גם היא את הגבלת זכות השביתה ואפילו את זכות ההתפטרות, ובפרט בשירות שהשבתתו תגרום לפגיעה קשה בכלכלת מדינת ישראל, ועל כן גם במצבים כאלה יש להעדיף שימוש בבוררות חובה. אי לכך יש לקבוע כי שביתה בכלל נמלי הים של מדינת ישראל, הפוגעת פגיעה אנושה בכלכלתה של מדינת ישראל ואינה משאירה למדינת ישראל כל אפשרות לתעבורה ימית סבירה, אסורה על פי ההלכה ויש ליישב סכסוך זה באמצעות בוררות".