סבתא שלי נוהגת לומר ש"אם אין לך משהו טוב להגיד עדיף שלא תגיד". כנראה שהמשפט הזה חמק מלא מעט רבנים בתקופה האחרונה. מאז הבחירות דרך הקמת הממשלה, ללא החרדים בקואליציה ודרך המרוץ לרבנות הראשית נתקלנו בתופעה של רבנים שנותנים דרור למוצא פיהם ומשתלחים באחרים ללא רסן. ביטויים חריפים כמו "רשע, צלם בהיכל, עמלק" ועוד, נזרקו לאוויר, וכשזורקים אבן למים היא עושה גלים, גם אם הם קטנים.
לא אני לא מתכוון לאנשים שנפגעים מאותם הדברים או להוספת ה"אחווה והרעות" שאותם דברים שנאמרו גורמים. אני מתכוון לעובדה שכשאתה מגיע למשרד ומסתכלים על הראשים של כולם, מסתבר שרק על הראש שלך ישנה כיפה. ואז, באופן אוטומטי אתה הופך לשגריר הדת היהודית עלי אדמות. אז מילא שהופכים אותך לרב, פילוסוף, נביא ושליחו של האל לעם היהודי כי להסביר על חגים, מנהגים וצומות זה דבר אחד, אבל איך מתחילים להסביר לאדם חילוני דברים כמו שאמר הרב עובדיה, ושאתה בכלל כיפה סרוגה ואתה בצד הנפגע?! ושהרב עובדיה בכלל נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו?!
בתקופה האחרונה, הרבנים הגדילו לעשות כשהשתלחות באה אחרי השתלחות ופולמוס גרר פולומוס ועולם הדת הפך דומה יותר ויותר למגרש כדורגל ופחות ופחות למכובד. (רק היה חסר שאחד הרבנים ירוץ בבלומפילד בלי חולצה עם צעיפים ושלטי נאצה) ולנו ה"סנגורים" קצת נגמרו התירוצים והחשק בכלל אזל.
יש לי חדשות לרבנים באשר הם, כיפה סרוגה וחרדים כאחד. העולם לא מתחיל בבני ברק ונגמר בקרית צאנז הוא גם לא מתחיל בעמונה ונגמר בעצמונה או ביצהר. רוב רובו של העם גר במרכזי הערים והם "פוגשים" בכם רק על גבי העיתון או דרך הטלויזיה ואיך שאתם נראים נשמעים ומצוטטים שם זה הרושם שאתם משאירים על אותם האנשים ובתקופה האחרונה איך נאמר זאת בעדינות? לא הייתם במיטבכם. אז אתם אומרים מה שאתם אומרים ,מבלי להיכנס ממש כרגע לתוכן הדברים, אבל אנחנו, אלו שגרים, חיים ועובדים עם החילונים נושאים בתוצאות דבריכם. אנחנו צריכים להסביר לפרש ולתרץ.
אז, או שתחשבו קצת יותר על התוצאות של הדברים שאתם אומרים ואיך אתם נראים כשאתם אומרים אותם או שתנקו אחריכם לבד, לי קצת נמאס