היום התפרסם כי עיריית ירושלים בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה סיימו מכרז להקמת מרכז להשמת חרדים בבירה. המשימה הוטלה על עמותת "קמח" וצריכה להתחיל לפעול תוך שלושה חודשים. על פי התחזית המרכז יטפל ב 4,000 איש בשנה וידאג לשילובם של 1,500 פונים בשנה. בנוסף, התקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה בנוגע לדוח המבקר בנושא. במהלך הדיון הצהיר שר הכלכלה נפתלי בנט כי משרד הכלכלה מקצה חצי מיליארד שקל שיתפרשו על-פני חמש השנים הקרובות, ובוחן צירי פעולה שונים לשילוב חרדים במעגל התעסוקה. בנט אמר כי: "זוהי משימה לאומית. נושא תעסוקת החרדים הוא אקוטי למדינת ישראל. אנשים שאין להם את היכולת הכלכלית ללמוד תורה מבוקר עד לילה, ילכו לעבוד באופן טבעי. נגמרו המלחמות והפוליטיקה, זהו דבר מבורך ואנחנו צריכים להתחיל לעבוד".
בנט ציין כי ישנה בעיה בתחומי הלימוד אליהם פונים החרדים. "אנחנו רוצים להכווין חרדים לתעסוקה בתחומים בהם המשק צריך אנשים. המצב הקיים היום הוא שאנשים הולכים ללמוד ולהתמחות בתחומים שהמשק לא צריך. יש חוסר התאמה במדינת ישראל בין מה שצריך למה שקיים. המשק מייצר תחומים שלא צריך ללמוד, כולם הולכים ללמוד משפטים, במקום למשל ללמוד תיכנות. התעשיינים זועקים, וההייטק זועק לכוח עבודה. לכן אנחנו עובדים כל העת מול השטח ומקבלים פידבקים. אנחנו נקים מוקדי מידע טלפוני, אתר אינטרנט ומרכזי תעסוקה לחרדים בפריסה ארצית. המטרה היא לראות עוד עשר שנים את רוב החרדים משולבים במשק".
במהלך הדיון עלה נושא חוק האפליה המתקנת בשירות המדינה. לדברי הנציגים החרדים, בניגוד למגזר הערבי, החוק לא מתייחס לציבור החרדי שלדבריהם גם הוא מגזר מוחלש ומופלה לרעה.
שחר אילן סמנכ"ל עמותת חדו"ש, התייחס בביטול לדברים: "למעלה משלושים שנה החרדים משולבים בשלטון ומכהנים במשרדי ממשלה משמעותיים. מה שמנע מהחרדים להשתלב זו מדיניות החינוך של החרדים שלא מוכנים לשלב לימודי ליב"ה ולהתאים את עצמם למנגנון הממשלתי. זו טענה חצופה, מטרת החוק היא לפעול לתיקון האפליה כנגד ציבורים קטנים ומדוכים שעומדים בדרישות מנגנון המדינה ועם כל הכבוד הציבור החרדי הוא לא כזה. אין שום דמיון בין הציבור החרדי שהוא חלק בלתי נפרד מהנהגת המדינה, לבין הציבור הערבי למשל".
אילן מוסיף כי: "לצד הדרישה לאפליה מתקנת דורשים החרדים לשנות את דרישות מנגנון המדינה ושיכירו בלימודי הישיבה של החרדים, זו דרישה לא הגיונית. מנגנון המדינה לא אמור להשתנות ולימודי הליב"ה מכשירים את המועמדים לתפקידים אלו אבל החרדים לא רוצים לעשות שום שינוי בנושא. ההנהגה החרדית טוענת שהציבור החרדי הוא קורבן והוא באמת קורבן, אבל לא של המדינה אלא של ההנהגה החרדית שלא מוכנה לקבל את דרישות המנגנון, ולא של המדינה. יועילו בטובם המנהגים החרדיים להפסיק לקרבן את הציבור שלהם".
עורך דין יואב ללום שנכח בדיון הוועדה, אמר: "במהלך הדיון כולם דיברו על תקציבים בזמן שאף אחד מהגורמים לא הכחיש שישנה הדרה של חרדים בתעסוקה, בשירות המדינה ובשוק הפרטי. המדינה צריכה לתת דוגמא אישית וליצור העדפה מתקנת בקבלה לעבודה לשירות המדינה על ידי שינוי בחוק המינויים (העדפה מתקנת) והוספת הציבור החרדי כקבוצה שזכאית להעדפה מתקנת. זאת כדי ליצור ייצוג הולם של הציבור החרדי בשירות המדינה". ללום טוען כי ישנה התנגדות במשרדי האוצר, המשפטים והכלכלה לשינוי החוק, לדבריו הם טוענים כי לא ניתן להגדיר מיהו חרדי ולכן הציבור החרדי לא באמת מופלה לרעה. ללום פונה למתנגדים ואומר: "אם הצבא יודע להגדיר מיהו חרדי גם שירות המדינה יכול להגדיר זאת. הציבור החרדי מופלה ללא ספק. כיום יש למעלה מ 7,000 בוגרי תואר ראשון ושני של אקדמיות כלליות וחרדיות, בשלל מקצועות, אז מה שצריך לעשות זה פשוט לשלב אותם ולגרום לייצוג הולם ובעקיבותם, גם בשוק הפרטי יחול השינוי".
ללום לא חוסך ביקורת גם נגד ההנהגה החרדית ומפנה אליהם אצבע מאשימה: "למרות שהעלו הצעות חוק לתיקון חוק המינויים מדובר בתעודת עניות של ההנהגה החרדית הפוליטית כולה שלא פעלו במשך השנים להוביל לשינוי הנדרש. אם חבר הכנסת גפני וחברי הכנסת האחרים היו רוצים להעביר את החוק הוא היה עובר. הם כנראה לא באמת רוצים לחולל את השינוי והציבור החרדי נשאר מופלה לרעה". ועוד מוסיף ללום: "אי שילוב החרדים גורם לקרע בחברה, לייצור סטראוטיפים כלפי הציבור החרדי וליצירת תדמית שלילית כלפי החרדים. שילוב החרדים ישנה את כל התמונה ויגרום לחיבור בין המגזרים וליצירת חברה טובה יותר במדינת ישראל".