הרשעתו של הרב מוטי אלון והפרשה הפלילית סביבו מסתירות סוגיה לא פחות חמורה מעצם המעשים בהם הוא הורשע. בעוד שאדם מן השורה המורשע בפלילים מאבד באופן חלקי את האמון לו הוא זכה בעבר, גם אם הוא אהוד ביותר על ציבור מסוים, אצל רבנים אנו עדים לתופעה הפוכה לגמרי.
בסיוע מהמקורות היהודים, הופך הרב לקדוש מעונה. קהל חסידיו ומעמדו הולכים וגדלים ולעתים מייחסים לו סגולות מיוחדות. רבים מהחסידים של הרבנים המורשעים אוהבים לקבל גיבוי מרבי נחמן מברסלב: "ובכל מקום שיש צדיק, מוכרח לעמוד נגדו רשע שיחלוק עליו". כלומר, מי שההתנגדות אליו גדולה יותר, כך האמיתות בהן הוא מחזיק טהורות ומחודדות יותר. אנשים אלו מסלפים ומוציאים מהקשרם את דברי רבי נחמן והופכים את תורותיו לנבלה ברשות התורה. דוגמה לכך ניתן לראות אצל הרב ברלנד שהתבטא לאחרונה כי טוב לו הביזיונות להם הוא זוכה לאור החשדות המיוחסות לו.
השיטה מקובלת זה דורות בציבור החרדי, במיוחד בפלגים החסידיים: לא משנה מה יעשה הרב, הם רק ילכו ויתמכו בו יותר ויותר מפני שהוא נראה בעיניהם כאדם דגול. בשנים האחרונות שיטה זו הולכת ומחלחלת גם בציבור הדתי לאומי. הרב מוטי אלון הפך להיות אדמו"ר עם חצר חסידית לכל דבר ועניין.
לפני שנים רבות נכחתי בשיעור הקבוע של אלון באוניברסיטת בר אילן. המראה היה מרשים, אולם גדול, מלא וגדוש באנשים שבאו מכל הארץ לשמוע את פרשנותו לפרשת השבוע. בעזרת כריזמה גדולה, אלון היפנט את הקהל שהקשיב בצמא לכל מילה היוצאת מפיו, רבים מהם סיכמו בלי לפספס אפילו אות אחת. זה עוד היה בגדרות המקובלים. אבל מאז שפורום תקנה קבע כי על הרב אלון לפרוש מעיסוקיו בחינוך צעירים וייעוץ פרטני, הדברים יצאו מפרופורציה. אלון פרש עם חסידיו לצפון הארץ והקים לו שם חצר חסידית, חסידיו הלכו והתרבו והשיח שלהם ממחיש את הפילוג שיש כיום בציבור הדתי לאומי בנושא אלון. חסידיו מדברים עליו כמי שסובל מביזיונות שקריים, מתנגדיו מתרחקים ממנו, הגדיל לעשות הרב יעקב אריאל, נשיא פורום תקנה, שקרא לא ללמוד יותר מספריו של הרב אלון.
תופעת הפיכת הרבנים לקדושי עליון אינה ראויה, היא משרישה בציבור התומכים עוינות לרשויות המדינה משום שלשיטתם, הם נטפלים לרבם הנערץ. תופעה זו יוצרת פלגנות בין תתי מגזרים בתוך הציבור הדתי לאומי, בין חסידיו לבין מתנגדיו. חמור מכך היא הדוגמה הרעה שמקבלים צעירים המתחנכים על ברכי אותם רבנים, המפנימים שלא כל מה שאסור על פי החוק, הם מחוייבים לשמור.
ראוי שהחינוך להערצת רבנים יהיה מסויג יותר ושמחנכי הציבור הדתי לאומי ישכילו ללמד את תלמידיהם שעם כל גדולתם של הרבנים, גם הם יכולים לחטוא ולעבור על החוק. רק חינוך שמלמד להטיל ספק ולהסתייג לא יגרום לשבר אצל תלמידיהם של רבנים עבריינים או לסגידה עיוורת שתוביל לעשות כמותם.