פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      צריך להודות: יש כאן מלחמת (לא) אחים

      מי שנותן לציבור לכרוע תחת הנטל בזמן שהוא לא נוקף אצבע ונהנה מאותם קצבאות על חשבוננו הוא לא אח שלי. טור תגובה לשיפי חריטן שקורא לצאת למלחמת תרבות לפני שיהיה מאוחר

      חרדים הציתו פחים במחאה על חילול קברים (חדשות 24)
      הצתת פחים במאה שערים (צילום: חדשות 24)

      כשהגעתי לצבא, שמעתי מכל כיוון את הקריאה "אחי". פתאום כל אדם הפך להיות אוטומטית "אחי" או "אח שלי", כמאמר הבית היהודי: בנט הוא אח. לאט לאט הבנתי שלא כולם באמת אחים שלי גם אם הם קוראים לי אחי, ושהרבה "אחים" דווקא רוצים לעבוד עליי או לנצל אותי.

      אתמול התפרסם כאן טור של כותבת שמנסה גם היא לעבוד עליי ולנצל אותי. טור שמנסה לומר שהאברכים לא חיים על חשבוננו. באמת, גברת חריטן? האחים הלמדנים שלך לא חיים על חשבוני? הם חיים רק בזכות המשכורת הזעומה שהאישה המנוצלת שלהם מביאה הביתה? תראי, גברתי הצדיקה, איך אומר זאת ברוגע? את והחברים שלך כבר מזמן לא מתחילים לעצבן, זה היה פעם. עכשיו התחלתם לעבור את הגבול. תני לי לומר לך ולשאר העם היושב בציון, אם לא שמתם לב אז כדאי שתפנימו: יש פה מלחמה שהולכת ומתעצמת והטור המתייפייף של חריטן, הוא חלק ממנה.

      המלחמה הלא-קרה בין מחנות החרדים, הדתיים לאומיים והחילונים עלתה מדרגה בצורה דרסטית, בעיקר מאז הבחירות ודחיקת המפלגות החרדיות מחוץ לקואליציה. שינוי החוקים כשבראשו חוק השוויון בנטל, שאמור היה לגרום ליותר חרדים להתגייס, הקצבאות שמקוצצות בעיקר לציבור החרדי, ובכלל הרוח החדשה - לא ממש מצאו חן בעיני החרדים ואלו החליטו להראות שגם הם לא פראיירים, הסירו את הרסן והחליטו לצאת למלחמה.

      חרדים תקפו חייל חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים והתעמתו עם שוטרים (נועם מושקוביץ)
      שוטרים וחרדים בהפגנה במאה שערים (צילום: נועם מושקוביץ)

      התופעות שחזינו בהן לאחרונה רק הולכות ומחמירות. התרגלנו, וממש שלא בצדק, להפגנות של חרדים שבהם הם מתפרעים, זורקים אבנים ומכנים שוטרים "נאצים", אז מה הפלא שבתקופה האחרונה הם החלו לתקוף גם חיילים? חיילים חרדים אמנם, אבל חיילים לכל דבר. בכל זאת הצבא הוא כור ההיתוך הישראלי, והוא לא מבדיל - או לפחות לא אמור להבדיל - בין חרדים, חילונים, סרוגים, בני מעוטים ולעוד אוכלוסיות. מסתבר שגם חרדים לא מבדילים בין סוגי החיילים.

      מה היה לנו עד עכשיו? אלימות מילולית של ראשי ש"ס כנגד הכיפות הסרוגות, אלימות פיזית של חרדים כנגד חיילים חרדים, נוסע חילוני שהיכה חרדי שביקש מאישה לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, חרדים (או יש מי שיטען "שבבניקים") שמתרחצים באנדרטת זיכרון לנופלי אסון המסוקים, חרדי מהזרם של נטורי קרתא שניסה לשתף פעולה עם גורמים אירניים, מלחמות חוזרות ונשנות על הפרדה בין נשים לגברים בערים מעורבות ועוד אירועים שקצרה היריעה מלהכיל .

      ילדים חרדים נכנסו לבריכת אנדרטת אסון המסוקים, יולי 2013 (מערכת וואלה! NEWS)
      חרדים (או יש מי שיטען "שבבניקים") שמתרחצים באנדרטת זיכרון לנופלי אסון המסוקים (צילום: ערוץ 7)

      אז אם עדיין לא הבנתם, כל מי שפחד מ"מלחמת אחים", יכול להפסיק לחשוש, המלחמה כבר החלה מזמן. עכשיו הגיעה העת שתבחרו צד. תסתכלו לילדים שלכם עמוק בעיניים ותדעו שאתם אחראים לגורלם, לא רק האישי אלא גם המדיני. כמאמר השיר "If You Tolerate This Your Children Will Be Next ", כל צעד שנתעלם ממנו עכשיו, יהפוך לסטטוס קוו לדורות הבאים. כל ויתור שנעשה עכשיו, יבוא על חשבונם של ילדינו בעתיד, והם יהיו שיישאו בעיקר הנטל והתוצאות.

      חברים, זה הזמן לעמוד על שלנו ביתר שאת. אסור להתקפל אל מול בריונות (גם מילולית) ואל מול מתקפות אלא להיפך, צריך לצאת נגדן, לגנות אותן ולפעול ככל שניתן למגר אותן לחלוטין. חייבים להבין זאת מלחמה, ממש כך. אך בעיניי זאת לא מלחמת אחים, מאחר והם לא ממש אחים שלי. מי שמכה חייל שמשרת את המדינה שלי הוא לא אח שלי ומי שמשתף פעולה עם אויבי המדינה הוא לא אח שלי. גם מי שמדיר נשים ומתייחס אליהן בזלזול ובחוסר כבוד הוא לא אח שלי וגברת חריטן, גם מי שנותן לציבור שלם לכרוע תחת הנטל, של צבא, מיסים ותשלום קצבאות לאחרים, בזמן שהוא לא נוקף אצבע ואף נהנה מאותם קצבאות על חשבוננו הוא לא אח שלי.

      בספר דברים כתוב: "ל?א?ת?ר?א?ה א?ת?ח?מו?ר א?ח?יך? או? ש?ו?רו? נ?פ?ל?ים ב??ד??ר?ך? ו?ה?ת?ע?ל??מ?ת?? מ?ה?ם ה?ק?ם ת??ק?ים ע?מ?ו?" התורה עצמה מצווה על אמפתיה של אח לרעהו, עד כדי כך שאפילו לרכוש אחיך אתה אמור לדאוג. כיום נראה שהם ימשיכו להתעלם מכריעתנו תחת העומס ואנחנו נמשיך להיות החמורים.

      ודבר אחרון, להילחם עם נשק אמיתי אנחנו יודעים, בכל זאת שירתנו בצבא שאתם ברחתם ממנו, אבל שיהיה ברור, המילים האלו, שיוצאות מהבטן, לא קוראות בשום אופן חס וחלילה לצאת למלחמה פיזית. אנחנו לא מאמינים בזה, אנחנו נגד זה, הנשק שלנו הוא המילים הכועסות, איך אמר הנביא זכריה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי". אז הרוח שלנו אומרת לכם חד וחלק: נמאס לנו, ואנחנו לא נוותר יותר.