פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סיכום שנה: האירועים הגדולים שעברו על המגזר החרדי

      נדמה שתשע"ג היא אחת מהשנים המטלטלות שעברו על החרדים: דרעי חזר, החרדים באופוזיציה, הרב ברלנד במרוקו, השוויון בנטל ועוד. יקי אדמקר מסכם את השנה שעברה על הציבור החרדי

      אריה דרעי חוזר לפוליטיקה

      ישיבת סיעת ש"ס, 6 במאי 2013 (יואב דודקביץ')
      (צילום: יואב דודקביץ’)

      בא' חשוון, תשע"ג, 13 שנה אחרי שנאלץ לעזוב את ש"ס, חזר אריה דרעי באופן רשמי לחיים הפוליטיים והשתלב במקום השני ברשימת ש"ס לכנסת. הרב עובדיה יוסף נמנע אז להודיע מי ימונה לתפקיד היו"ר והעדיף את "השלישייה", אריה דרעי, אריאל אטיאס ואלי ישי שינהיגו יחדיו. כל פעיל ש"ס זוטר, ידע שהחיבוקים ולחיצות הידיים של דרעי ואלי ישי לא יימשכו זמן רב. אנשי ש"ס הבכירים ביותר ידעו שלא זו בלבד. מאחורי הקלעים התנהל קרב של ממש. דרעי נאבק כדי להוביל את המפלגה. מנגד, אלי ישי, נלחם לשמור על מקומו ותפקידו. שניהם הזיעו לא מעט במאמצים לשכנע את אנשי בית הרב להכריע לטובתם.

      מי ניצח? התשובה ידועה: בכ"ב אייר, הודיע הרב יוסף כי הוא ממנה את אריה דרעי ליו"ר המפלגה. בכך הוא גם הדיח את אלי ישי מראשות ש"ס. ישי עדיין מתאושש מההדחה הכואבת ונאמניו מצפים לנפילה הבאה של דרעי. האמת? כבר בהתחלה הם די נהנו מההצגה של המנהיג החדש. דרעי התקשה לספק את הסחורה ורק לאחרונה חזר לרשום לעצמו הישגים גדולים. את המבחן החשוב הבא הוא יעבור בעוד 3 חודשים.

      הבחירות לרשויות המקומיות יספקו עבורנו סוף סוף את התשובה לשאלה: "האם דרעי של היום הוא דרעי של פעם?". בשביל זה אהיה כאן גם בסוף שנת תשע"ד.

      החרדים נותרו מחוץ לממשלה

      משה גפני במילאת הכנסת (עומר מירון)
      (צילום: עומר מירון)

      על האופציה להיזרק מהקואליציה לאופוזיציה, חלמו הפוליטיקאים החרדים רק בחלומות הגרועים ביותר. הם מעולם לא תיארו שכניסתו של פוליטיקאי חדש וברית בין שתי מפלגות, תהפוך את האופציה הזו למציאות של ממש. בסוף ימי המשא ומתן, ראש הממשלה, בנימין נתניהו חתר להסכם קואליציוני עם 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' והשאיר לראשונה זה שנים ארוכות את הסיעות החרדיות מחוץ לממשלה. בעיתונות החרדית הדביקו שלל כינויים לממשלת נתניהו החדשה, הרבנים גינו ותקפו את "יש עתיד", "הבית היהודי", את הפוליטיקאים השונים ואפילו את ראש הממשלה עצמו. ואם חשבתם שזה נגמר? ממש לא. עד היום הפוליטיקאים החרדים מסרבים להשלים עם המציאות החדשה באופוזיציה.

      בישיבת הסיעה הראשונה של "יש עתיד", אמר לפיד כי כל מי שמנסה להגיד "שאנחנו ננצל את המצב כדי להדיר חרדים או לקפח חרדים - הוא טועה ומטעה ומנסה ליצור כאן שיח של שנאה ופחד, שאנחנו צריכים להתייצב מולו". קיצוץ בקצבאות הילדים, פגיעה בתקציבים של הישיבות והכוללים והרצון לגייס חרדים בכפייה, הם רק חלק מרשימה ארוכה שגורמת לחרדים להרגיש שמישהו הולך להם על הראש. ואנחנו רק בתחילת הקדנציה.

      בתום שנת תשע"ג, החרדים נותרו מחוץ לממשלה, השיח של השנאה בעיצומו ומולו אנחנו מתייצבים.

      החקיקה לשיווין בנטל

      טקס השבעה של הנח"ל החרדי בגבעת התחמושת, מאי 2013 (נועם מושקוביץ)
      (צילום: נועם מושקוביץ)

      בסוף שנת תשע"ב, פקע חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" - 'חוק-טל'. תבררו אצל כל מי שהתעסק בשנים האחרונות בשילוב חרדים בצה"ל והוא יאמר לכם שהדבר הרע ביותר שקרה בשנת תשע"ג למגמה של הפיכת השחורים ללובשי מדים, הוא ועדות פרי ושקד, הניסיון לחוקק חוק חדש והכותרות בעיתונים. עניין של מספרים.

      הרצון לשנות סדרי עולם בציבור החרדי הוצב בראש סדר העדיפויות של מפלגות, פוליטיקאים ונציגי ציבור שכל מטרתם הייתה לגרוף כותרות על גבם של החרדים. גם צוותי המשא ומתן שעמלו ימים ארוכים להרכיב את הממשלה הנוכחית היו מאד שמחים אילו היו יכולים להשאיר את "גיוס החרדים" בלובי של כפר המכבייה, מחוץ לחדר. ללא ספק, פקיעת חוק טל הותירה חותם על שנת תשע"ג. קיצונים בציבור החרדי פתחו ב"קמפיין החרד"קים" שלווה באיורים ובקריקטורות מבזות ומשפילות נגד חיילים חרדים. חיילים במדים ספגו השפלות, איומים והותקפו פיזית כשהתהלכו עם מדים בשכונות החרדיות.

      לפני שהתחילה הסערה האחרונה, גיוס בחורי ישיבות לצה"ל היה בסימן עלייה ואפילו זכה לתמיכה שקטה של הממסד החרדי. והיום? התמיכה השקטה הפכה להתנגדות של ההנהגה החרדית להכיר בחרדים המתגייסים. מול הפוליטיקאים החילונים שרוצים את החרדים בצבא, ניצבו חברי כנסת חרדים שקרעו את טיוטת החוק ואזקו עצמם לדוכן מליאת הכנסת תוך שהצהירו כי בחורי ישיבות יעדיפו לשבת בכלא.

      לכותרות התקשורתיות התווספו גם כלי התקשורת החרדים שכבר הכריזו על "התנתקות מתקציבי המדינה". היה שווה?

      המרוץ לרבנות הראשית

      הרבנים הראשיים הושבעו: "נפעל לטובת כלל ישראל" (עומר מירון)
      (צילום: עומר מירון)

      מערכת הבחירות לרבנות הראשית הייתה הפעם מכוערת מתמיד. כל מועמד הצטייד ביח"צנים, ביועצים אסטרטגיים ובספינולוגים, שסייעו לו במאבק התקשורתי ובתחרות על לבם של 150 חברי הגוף הבוחר. מערכת הבחירות הזו גם גרמה לכך שהרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לשעבר הפך מיקיר ביתו של הרב עובדיה יוסף לסדין אדום. שמו נקשר לדילים שונים ולקראת סיום המרוץ, בניגוד לדעתו של הרב יוסף, הריץ כמעט באופן רשמי את הרב ציון בוארון לתפקיד הרב הראשי הספרדי. למרות ניסיונות הפיוס בין הרבנים יוסף ועמאר, המתיחות שנוצרה מאז לא תישכח.

      מערכת הבחירות הזו גם לא תרמה דבר ליחסים המתוחים גם ככה בין הדתיים לאומים לחרדים. ההפך. ספק אם בשלב מסוים ישכחו הרבנים הדתיים את הכינוי 'בית של גויים' שהדביק להם הרב עובדיה יוסף. ללא ספק, הבחירות הללו היו בין היתר, גם מבחנו הגדול של אריה דרעי, היו"ר החדש-ישן של ש"ס שהוביל בדרך אל הניצחון החרדי מהלכים מתוחכמים. הרבנים הראשיים, דוד לאו ויצחק יוסף נכנסו לתפקידיהם ברבנות הראשית למשך ה-10 השנים הקרובות. מערכת הבחירות האחרונה תיזכר ככזאת שהורידה את מעמד הרבנות בישראל לשפל חסר תקדים.

      דבר אחד ברור, כל המעורבים, גם המנצחים, יצאו ממנה חבוטים ומצולקים.

      הפילוג בציבור הליטאי

      מסע ההלוויה של הרב יוסף שלום אלישיב בירושלים, 18 ביולי 2012 (AP)
      (צילום: AP)

      הפילוג בציבור הליטאי חרדי החל בשנת תשע"ב, עם פטירתו של הרב יוסף שלום אלישיב. מאז מתנהל מאבק בין שני פלגים: האחד מונהג בידי הרב אהרן לייב שטיינמן, בן 98 מבני ברק; השני בידי הרב שמואל אוירבך, בן 85 מירושלים. הזירה הראשית התנהלה אז סביב השליטה על "יתד נאמן", יומון ליטאי שבמשך עשרות שנים עיצב את דעות המגזר. אנשי הרב שטיינמן השתלטו על העיתון, מהלך שקיבל השנה גיבוי מבית המשפט. אולם, בתגובה לכך, אנשי הרב אוירבך הקימו עיתון חדש – "הפלס".

      כמו בשנה הקודמת, גם השנה, הפילוג הליטאי במגזר החרדי רשם שיאים חדשים. שיא השיאים נרשם בחודש טבת: שני צעירים מהמחנה של הרב שטיינמן תקפו את נתי גרוסמן, עורך עיתון 'הפלס' ששימש בעבר כעורך של 'יתד נאמן'. גרוסמן פונה לבית החולים עם חבלות בגופו ומקרה התקיפה התסיס מחדש את המחלוקת בין שני הפלגים. לפילוג הליטאי היו השנה השלכות כבדות משקל על הפוליטיקה החרדית. אנשי הרב אוירבך הודיעו כי בשל חוסר ייצוג הולם, הם מתכוונים להריץ בבחירות לכנסת את "נצח", רשימה חרדית מטעמם. ההודעה על כך הצליחה להלחיץ את אנשי הרב שטיינמן, אולם לבסוף, אנשי הרב אוירבך נסוגו מהתוכנית המקורית. גם לקראת הבחירות המקומיות, הודיע המחנה הירושלמי כי הוא מתכוון להריץ רשימות נפרדות.

      אם לא די בזרמים הרבים הקיימים בציבור החרדי, שנת תשע""ג, הוכיחה כי המחלוקת הליטאית רק בתחילתה.

      הרב ברלנד בורח למרוקו

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      (צילום: ג'קי קדוש)

      קצת קשה להתחקות אחרי מה שעבר בשנה האחרונה על הרב אליעזר ברלנד, ועל הקהילה שלו הנמנית על חסידות ברסלב. בתחילת השנה נרשם אירוע ירי בין חסידיו של הרב ברלנד בשכונת מאה שערים. מהר מאד התברר כי מאחוריו מסתתר הסיפור האמיתי. אחת מנשות הקהילה התלוננה במשטרה כי הרב ברלנד הטריד אותה מינית. השמועות הלכו והתגברו, הטבעת סביב הרב הלכה והתהדקה ובלי הודעה מוקדמת, בחודש אדר החליט הרב, בעצה אחת עם מקורביו, שהוא חייב להימלט מהארץ. כשהמשטרה חיפשה אותו, הוא כבר שהה במרוקו, מדינה ללא הסכם הסגרה.

      העובדה שהרב ברלנד מבוקש לחקירה במשטרה, מאלצת אותו להישאר במרוקו, שם הוא בעיקר לומד תורה. בחודשים האחרונים הוא גם זוכה לביקורים תכופים של חסידיו ההדוקים שמאמינים בחפותו. הפרשה המסעירה ריסקה את הקהילה החרדית לחלוטין. אם לא היה די בפרשה זו, לפני כחודש נחשפה אחת נוספת, בה מעורבים נחמן ונתן ברלנד, בנו ונכדו של הרב ברלנד ובכירים נוספים בקהילה החשודים בעבירות חמורות.

      בתחילת תשע"ג, קהילת 'שובו בנים' ידעה ימים טובים. הרחוב החרדי החל להכיר בהם, הרב ברלנד התקבל אצל גדולי הרבנים במגזר החרדי, כינוס שקיים באצטדיון רמת גן זכה להצלחה אדירה ולסיקור תקשורתי נרחב. ואז, באמצע השנה האחרונה הכל השתנה. המציאות שוב טפחה על פניהם וספק אם אותה המציאות תשתנה שוב.

      המאבק החרדי ב'נשות הכותל'

      נשות הכותל הבוקר תחת הבטחת משטרה, יולי 2013 (טלי מאייר )
      צילום: טלי מאייר)

      כבר 25 שנים שקבוצת נשים באה מדי ראש חודש עברי לכותל המערבי להתפלל שחרית, הלל ולקרוא בתורה. עם השנים נמצאו הסדרים שונים שמאפשרים את קיום הטקס בכותל. נשות הכותל טענו כי המשטרה הקשיחה בשנה האחרונה את הדרישות, כשבין היתר, דרשה שהנשים לא ייכנסו כלל לכותל כשבחפציהן טלית או סידור. המאבק עלה שלב כאשר שופט בית המשפט המחוזי, משה סובול, נדרש לפרשה, לאחר שהנשים נעצרו בטענה להתפרעות והמשטרה הובילה אותן לדיון בהארכת מעצרם. השופט העניק פרשנות משלו לפסיקת בג"ץ הידועה ונתן גיבוי לנשות הכותל להתפלל ברחבת הכותל כמנהגן.

      החרדים הכריזו מלחמה: לראשונה מזה שנים רבות, הרבנים החרדיים הורו לבנות המגזר להשתתף בעצרת תפילה בכותל. עצרות התפילה שקיימו החרדים חודש אחרי חודש דחקו את הנשים אל מחוץ לרחבת התפילה, דבר שעורר את זעמן. העימות בין החרדים לבין נשות הכותל הוביל לא פעם לאלימות ולמעצרים.

      גם הניסיון האחרון של מזכיר הממשלה והשר נפתלי בנט להביא לפתרון לפיו תוקם רחבה חדשה עבור הנשים, טרם צלח. נשות הכותל כבר הביאו את התנגדותן.