שיטוט מהיר ברשת לא מניב מידע רב על משה אליהו. מלבד מספר קטעי וידאו מארכיון רשות השידור, שהועלו על ידי מספר מעריצים- לא מופיע מידע רב. אולם, למרות המידע הדל, משה אליהו, זמר ערבי ויהודי, פייטן, וחזן, הצליח להגיע לשולחנות השבת של בית ישראל, בזכות הלחן שלו ל"נגילה הללויה", וכן שירים שהיו להיטים עממים גדולים כדוגמת: "שמחה גדולה הלילה" לו חיבר בית נוסף לכבוד יום העצמאות. השנה, במסגרת: "פסטיבל הפיוט - מוסיקת עולם יהודית" המתקיים בפעם השישית, יתקיים ערב מחווה לפייטן שנעלם מהתודעה הישראלית.
שמחה גדולה הלילה - משה אליהו
אליהו גדל בדמשק של שנות החמישים. מנעד קולי רחב ויכולת מוכחת על העוד העלו את שמו בסוריה, הוא החל לצבור פופולריות בקרב האזרחים ואף בקרב המשטר הסורי העוין. הנשיא דאז נתן אישור שקט להשמיע את שיריו הערביים של אליהו היהודי. וכך זכו שיריו להשמעות רבות ברדיו דמשק.
?אתה צריך להבין, באותם ימים לא היה טלוויזיה כמו היום", מספר לוואלה! יהדות מוני ארמוזה, מנחה ויוצר מופע המחווה למשה אליהו, "היינו בעיקר שומעים מוסיקה דרך הרדיו, מוסיקה מכל רחבי העולם, ומשה אליהו ושיריו בערבית היו חלק מזה, ומרגע שעלה ארצה שימש גם כפייטן וגם כחזן?
אליהו עלה לארץ והתיישב בוואדי ניס נס שבחיפה ולאחר קריירה מוצלחת בערבית, פנה לעולם היהודי שיכל לנהל עמו דיאלוג מוסיקלי גלוי.
"הוא היה מגיע לכל מקום אליו נקרא לנגן ולשיר, ערבי פיוטים בבתי הכנסת בירושלים כמו אדס, חסד ורחמים" אומר ארמוזה, "הוא הופיע בבר מצוות, חאפלות, חתונות, ואפילו הופיע בקולנוע אדיסון הנוסטלגי בירושלים, שבאותם ימים הופיע גם פריד אל אטרש. אליהו היה מנגן את "נגילה הללויה" בקולנוע אדיסון, ומשם האנשים לקחו את השיר ושרו אותו בבתי הכנסיות, כך התגלגל אל שולחן השבת ואין ספק כי הקשר בין המוסיקה העממית של החאפלות לבית הכנסת הינו קשר ישיר של תרבות מוסיקלית."
משה אליהו עם פאיזה רושדי, זקי סורור
מעבר לנוכחות בסצנה המוסיקלית הערבית והיהודית, הופיע אליהו בשנות השבעים באופן קבוע בכל מוצאי שבת בערוץ הראשון, מי שצפה ודאי זוכר את אליהו מופיע עם התזמורת הערבית של רשות השידור בניצוחו של זוזו מוסא, יחד ועם פאיזה רושדי, זמרת יהודייה נודעת ממצרים.
"כשהייתי ילד, שרתי ולמדתי חזנות", מספר ארמוזה, "אחד מאנשי ירושלים שהייתי עוזר לו בעבודות שונות, לקח אותי למקומות בהם הופיעו פייטנים וחזנים שונים. יום אחד הוא אמר לי: תכין מהר כריכים, נוסעים לואדי ניס נס להביא את משה אליהו לירושלים, לאחר נסיעה ארוכה לחיפה הגענו לביתו של משה, אחרי אירוח ביתי וכמה כוסות קפה יצאנו לדרך לירושלים. בדרך, הבוס שלי אמר למשה: תוציא את העוד, תנגן לנו משהו, משה הוציא את העוד והתחיל לשיר, עצרנו לתדלק בדרך, ומשה המשיך לנגן, המתדלקים הערבים בתחנה התחילו לרקוד ולשיר איתו. זה היה מראה הזוי ומרגש".
ארמוזה נזכר שהתוכנית במקור הייתה להביא את משה להופעה בקולנוע אדיסון הירושלמי, ובנוסף להביא אותו לשבת של פיוטים בבתי הכנסת בעיר כמו "אדס" ו"חסד ורחמים". "כשהגענו לירושלים לקחנו את משה קודם כל לאחד מבתי המשפחות הידועות בעיר שפתחו שולחן, משה החל לנגן, החגיגה הייתה גדולה, האורחים שתו ושתו... ובאותו זמן ממש הקהל שקנה כרטיסים להופעה של משה מתחיל לזרום לקולנוע אדיסון... ביקשנו מהאנשים לתת למשה ללכת. אך הם היו שיכורים ושמחים, אחד מבני הבית אמר: שיבואו מחר. משה כבר לא הגיע להופעה באדיסון."
נגילה הללויה משה אליהו עם אברהם סלמאן ומשה חבושה
"מי שלא מכיר את היצירה הענפה והמופלאה של משה אליהו, זה הערב להכיר את האספקטים השונים של שירתו, ערבית, עברית, פיוטית, וחפלאית." אומר ארמוזה בהתרגשות.
מופע המחווה למשה אליהו. בהשתתפות: הפייטן ונגן העוד זיו יחזקאל, הפייטן יוסי ברדה ואבי כהן. בניצוחו של ניזאר רדואן יחד עם התזמורת הערבית של נצרת ולולה סלאמה. הערב (יום ב) בתיאטרון שרובר. במסגרת: "פסטיבל הפיוט - מוסיקת עולם יהודית" בירושלים.