חסידות גור, המונה אלפי משפחות בארץ ובעולם פרסמה מדריך תקנות מיוחד המורה לחסידים כיצד לנהוג בהוצאות הכספיות של חתונות ואירועים. על פי המדריך, החתונה תסתיים לכל המאוחר כ-45 דקות לאחר חצות הלילה. השעון שתקנה הכלה לחתן לא יעלה יותר מ-500 שקלים ודמי השדכנות שמסתכמים בדרך כלל בסכום של 8,000 שקלים, לא יעלו על -4,000 שקלים.
מדריך התקנות מתפרסם מידי שנתיים ומחולק בערב ראש השנה בבתי המדרש של החסידות ברחבי הארץ. רוב התקנות מתייחסות בעיקר לחתונות ואירועים כמו בר מצוות, בריתות ועוד. בעוד תקנות רגישות יותר בחסידות הקשורות בחיי הבעל, האישה והמשפחה אינן מתפרסמות בגלוי ומעוברות בתוך החסידות.
לפני כשבוע, חודשו התקנות הישנות ואליהן התווספו גם שורת תקנות חדשות. לדוגמא, נקבע כי בתקופה שבין האירוסין לחתונה, על המשפחות של החתן והכלה להימנע ממשלוח מתנות הדדיות ולכל היותר להסתפק בזר פרחים צנוע שסכומו יגיע ל-450 שקלים. כך גם הכללים באשר למתנות שיקנה החתן לכלה או ההפך הם ברורים מאד. באפשרויות המוצעות למתנות עבור החתן ניתן לקנות: שעון עד 500 ש"ח, חנוכייה עד 1050 ש"ח, גביע עד 950 ש"ח, מפית למצות ב-400 ש"ח ונרתיק לתפילין עד 350 ש"ח. "מומלץ לא להיסחף אחר המחירים הגבוהים בשוק כי אין לזה הצדקה", נכתב במדריך. סכום המתנות שיקנה החתן לכלה לא יעלה על 12,500 שקל ובין היתר, על פי האפשרויות, הוא יוכל לרכוש עבורה: שעון (לא מזהב), שרשרת זהב, צמיד זהב, טבעת זהב, שרשרת פנינים, מחזורים לחגים וזוג פמוטים במשקל חצי קילו.
עוד על פי המדריך, שמחת החתונה לא תסתיים לאחר 00:45."דמי השדכנות" הניתנים במגזר החרדי לשדכן או לשדכנית יסתכמו ב-4,000 שקלים בעוד הסכום המקובל בשאר הקהילות הוא 8,000 שקלים.
מדריך התקנות גם מציע רשימה של בעלי מקצוע שאינם גובים סכומים גבוהים, בניהם: בעלי תזמורות, צלמים וכדומה ובנוסף גם מורה על סוג וכמות המוזמנים של כל אירוע. "תקנות אלו לא באו ואין מטרתן לצמצם בהוצאות נחוצות", הסבירו בחסידות, "התקנות לא נועדו אלא לבטל הוצאות מיותרות וסעיפים חסרי טעם שהדעת הישרה נוטה לוותר עליהם ממילא, אלא שעד כה קשה היה לצאת נגד הזרם ולבטלם. מעתה, בכוח הרבים ניתן יהיה לשרש את אותם מנהגים, ובכך להציל ממונם של ישראל".
לאחרונה נקבע כי על החסידים ללכת לישון בשעה 22:00 ובשבתות ובחגים בשעה 23:00. בשל כך, הוחלט לסגור את כל בתי המדרש של החסידות בארץ כבר בשעה 21:30 כדי למנוע את שהייתם של האברכים במקום. תקנה זו נבעה מהעובדה כי אברכים צעירים הולכים לישון בשעת לילה מאוחרת וביום שלמחרת מתקשים לתפקד.