בשתי יצירות מופת, מככבים אנשים שהסביבה חושבת אותם לשוטים: "מעשה מחכם ותם" של רבי נחמן מברסלב.ו "The Fool On The Hill" של הביטלס. בשתי היצירות, השוטים לא חולים אלא יותר, אלו שאנו קוראים להם "מיוחדים". ובשתי היצירות עולה השאלה: איך הם מתייחסים לזולתם, לאותם אלו המבזים אותם ובעיקר, מהי התפיסה העצמית שלהם את עצם היותם שוטים, או כמו הניסוח שרווח בינינו בקורס קצינים: "תגיד ת'אמת, זה בעסה להיות אהבל"?
גם לנון ומק'רטני וגם רבי נחמן, מעמתים את השוטה שלהם עם החברה מסביב, והחברה לא כל כך מחבבת שוטים. זה נובע בין השאר מפני ששוטים מזכירים לה כמה היא אפורה וחסרת מעוף. אז נכון ששוטים לוקחים את הקטע של המעוף קצת רחוק, אבל גם "הנורמליים" די משונים עם הקיבעונות שלהם, עם חוסר הפתיחות והחופשיות. והשוטה ששובר את הכללים מאיים על שלמותם של פינות הריבוע הקדוש של האנשים שחיים "נכון", מסודר, יציב ומתוכנן.
מק'רטני סיפר לימים שאת השיר הוא כתב על המורה הרוחני של הלהקה, "מהרישי מהש יוגי", שהיה מצחקק בינו לבין עצמו ובכך מעלה את גיחוכם של מבקריו. מה הוא צוחק? החיים קשים ורציניים. "לאן עוד נגיע כאן אם כל אחד יחייך לו בינו לבין עצמו" רטנו הכל בזעף כבוש. אבל האיש לא היה שוטה. הוא ידע מה הוא עושה ולכן שמו שתי החיפושיות הבכירות בפיו את המילים:
'And he never listens to them,
He knows that they're the fools'
כך גם השוטה של רבי נחמן ב'מעשה מחכם ותם':
"ו?ה?י?ה ב??ע?ינ?י ה?ח?כ?ם ל?ש??חו?ק, ו?נ?ד?מ?ה ב??ע?ינ?יו ל?מ?ש??ג??ע.
ו?א?מ?ר לו? ה?ת??ם:
ה?לא ס?ת?ם ב??נ?י א?ד?ם, ש??מ??ת?לו?צ?צ?ים מ?מ??נ??י, ה?ם ש?ו?ט?ים
כ??י א?ם ה?מ??ה ח?כ?מ?ים מ?מ??נ?י, ה?לא א?ד??ר?ב??ה, ה?ם ש?ו?ט?ים,
מ?כ??ל ש??כ??ן ח?כ?ם כ??מו?ת?ך?,
ו?מ?ה ת??ה?י?ה א?ם א?ת??ה ח?כ?ם מ?מ??נ??י"?
גם בעיני השוטה של רבי נחמן "שאר העולם" הם השוטים, אך רבי נחמן מוסיף נקודה מאווררת: התם שלו נהנה ממעמדו המשחרר מתחרות ועוד להיפך, תחרות איתו גורמת למנצחים כשלון "ו?מ?ה ת??ה?י?ה א?ם א?ת??ה ח?כ?ם מ?מ??נ??י"? דווקא בגלל שהוא יכול לצחוק על עצמו אנחנו מבינים לעומק שטיפש הוא לא. והידיעה הזו אפקטיבית לחיים. כשאתה מחזיק מעצמך יותר מדי, אתה לא מסוגל להודות שלא הכל אתה יכול. אתה לא מבקש עזרה כי זה חושף חולשה, אתה לא מודה בטעות שהרי "מה אני לא יודע", אתה מלא דמיונות למה כולם כל כך מוכשרים ורק אני אהבל? תירגע. הם לא. וגם הם חושבים על עצמם אותן מחשבות מרעילות.
רבי נחמן מנחית אותנו: אל תעוף על עצמך, אל תעשה מעצמך כזה עניין. אם תודה שאתה לא כזה גאון זה לא יהיה כזה אסון. והאמת, כולם כבר יודעים את זה, וזה שאתה מדמיין שאתה כזה חכם זה כבר סיבה טובה לקחת פעמיים רבי נחמן בחצי כוס מים.
ואם רבי נחמן עושה לך קיפצוצים קח במקום זה קצת סנדרסון: "אל תהיה כזה חכם לך ספר לסבתא". ואם אתם צריכים דוקא משהו יהודי אותנטי הייתי ממליץ על משהו חזק של החכם מכל אדם: "י?ק?ר מ?ח?כ?מ?ה מ?כ??בו?ד ס?כ?לו?ת מ?ע?ט" [קהלת פרק י]