המקום הכי אינטימי של הנשים הפך לכלי פוליטי של חרדים

הטבילה במקווה היא חוויה אינטימית ורוחנית עם משמעות וחשיבות דתית. מאות אלפי נשים בישראל טובלות מדי חודש במקוואות ברחבי הארץ המנוהלות ומפוקחות על ידי המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת. "טובלות" הוא פורום שהוקם לאחרונה על ידי קבוצת נשים דתיות לאומיות שקורא להעביר את האחראיות על המקוואות לידי נשים, "החוויה המיוחדת הזו הפכה לסיוט, לכלי פוליטי בידי עסקנים ולמקום נוח לסידור ג'ובים למועצות הדתיות" אומרות נשות הפורום.

"טובלות" פועל ברשת החברתית ומבקש ליצור מרחב שבו יוכלו נשים תושבות ירושלים ורחבי הארץ לשוחח בעניין המקוואות וליצור שינוי בתחום בכלל. אחת מהמטרות המרכזיות של הפורום הוא להעביר את אחראיות נושא המקוואות לידי נשים. חברות הפורום נפגשו בעבר בכנסים ובקבוצות דיון ועשיה שמטרתן העברת השיח מן הרשת למישור המעשי ציבורי. ירושלים היא העיר שבה נשות הפורום מנהלות את המאבק המרכזי שלהן. לטענתן, המקוואות בבירה הפכו לכלי פוליטי של עסקנים חרדים.

כחלק מהמאבק, הן פנו למתמודדים לראשות עיריית ירושלים, ניר ברקת ומשה ליאון בבקשה לפעול למען העברת האחראיות על המקוואות לידי נשים בקדנציה הקרובה. "בירושלים, הרוב המוחלט של מקבלי ההחלטות בעניין מקוואות הנשים הינו גברי", כתבו, "הדבר התקבע בעשרות השנים האחרונות, אולם, כיום במועצות דתיות שונות בארץ מופיעה מגמה של שינוי. בעיר הקודש ירושלים, בה מספר הטובלות הוא אולי הגבוה בארץ, מתבקש ונחוץ שמגמה כזו תופיע ותשמש דוגמה ומקור השראה לכל ציבור הטובלות בארץ".


נשות הפורום דורשות להוביל שינוי במגמת השליטה דרך הקמת ועדת המורכבת מנציגות הפורום, אשר תבחן את הליך מינוי הבלניות בעיר, את שיבוצן ואת אופי עבודתן ותקבע אלו הכשרות יעברו הבלניות בעיר. בנוסף, הן גם דורשות למנות אישה במועצה הדתית שתהיה אחראית על תחום המקוואות בעיר ובמקביל גם תוקם ועדת ביקורת חיצונית שחבריה יהיו נשים שיפקחו על התנהלות המקוואות, לרבות תשאול הנשים במקווה, תלונות נשים, ניקיון המקווה וכל מה שרלוונטי לשימוש במקווה.

נעמה פלסר, מייסדת פורום "טובלות" מספרת לוואלה! יהדות על הסיבה להקמתו: "התחושה המרכזית הייתה של מצוקה קולקטיבית של נשים שהן חזקות ודעתניות ברוב שעות היממה, שדעתן נשמעת, שהבחירה בידיהן ברוב המישורים, ובכל זאת, באותו רגע חשוף של טבילה ובהכנה אליה, הן מוצאות עצמן פעם אחר פעם נבוכות מאד עד נטולות בחירה וחסרות אונים. התובנה המרכזית של הנשים שהתלכדו ביוזמת "קבוצת טובלות", הייתה שיש צורך ליצור מציאות חדשה בה האחריות למצווה זו, שבפועל, באופן מתמיה אך ממוסד ועקבי נמצאת בידי הבלנית והממסד הרבני, עוברת לידיה של כל טובלת וטובלת."

"יש צורך לאפשר לנשים ממנעד רחב, לעצב את הדרך בה מתאים להן לקיים את מצוות הטבילה. ממש כמו שהאחריות לשמירת הכשרות במטבח מוטלת בידיה. כיוון שהמקור ההלכתי המזכיר את תפקידה של הבלנית מציין אך ורק את הצורך לדעת שכל שערותיה של האישה טובלות עמה בתוך המים, ועליה להיות מעל גיל 12, ניתן להבין שעם השנים התערבבו זה בזה עיקר ותפל, דין ומנהג. ישנן נשים שנוכחותה, ליוויה ואף שאלותיה של הבלנית משמעותיות עבורן בטבילתן. מן הצד השני יש כאלה שמעוניינות לטבול רק כאשר הן לבדן ואינן מוכנות לטבול אם הבלנית נשארת בכל זאת. יש כאלה הרוצות לטבול בליווי חברה או בת משפחה, וכשם שפרצופיהן שונים, כך עשויים להיות רצונותיהן.

רחל עזריה, העומדת בראש "ירושלמים", סיעה המתמודדת למועצת העיר היא ממובילות הפורום והמאבק. בשיחה עם וואלה! יהדות היא קובלת על מצב השליטה במקוואות כיום, "איך ייתכן שגברים שאינם חלק מהחוויה יהיו אלו שיקבעו ויתנו את המילה האחרונה בנושא? לאחרונה, החלו מספר טובלות לעורר את הנושא ואנחנו נמשיך להיאבק כדי לעורר את השינוי הנצרך. אין לי ספק שברגע שהאחראיות על המקוואות תועבר לידי נשים, המציאות תהיה טובה יותר, כפי שכבר ניתן לראות רק בעצם העלאת הנושא לסדר היום".

"העירייה תקצבה משאבים רבים לטובת מקוואות בשנים האחרונות", הוסיפה עזריה, "כאשר חלקים גדולים מהמשאבים הופנו לבניית מקוואות חדשים בשכונות בהן אין ביקוש, במקום שיפוץ ותחזוק המקוואות הקיימים. המקווה שימש כלי להתחרדות שכונות, והמקוואות האלה עומדים ריקים במשך כל השנה".

בפורום סיפרו כי עד כה נאספו סיפורים אישיים מזעזעים על נשים שבלניות פגעו בפרטיותן, תחקרו אותן באופן אגרסיבי לגבי אורח חייהן המיני, הערות פוגעניות, מעקב והטרדות בטלפון לאחר הטבילה. כל זאת יכול היה להיראות אחרת, אילו האחראיות הייתה ניתנת בידיהם של נשים שינהלו את הנושא ויוכלו לשמש אוזן קשבת לטובלות.

גורמים חרדים בעיריית ירושלים ששמעו על היוזמה לא מיהרו להגיב עליה ואמרו כי היא מריחה ריח פוליטי רע, "יש להן בעיה יסודית בהבנת המערכת", אמרו, "גברים אינם מנהלים את המקוואות ואין צורך להתייחס לכל רעיון שאינו נבדק באופן מקצועי, לכשהרעיון הזה יהיה מעשי, נבדוק את ההיבטים ונציג את עמדתנו".

יהושע ישי, יו"ר המועצה הדתית בירושלים הגיב גם הוא, "אם הטענה היא כלפי הניהול השוטף של המקוואות, אזי כל המקוואות מנוהלות על ידי נשים. המקוואות בירושלים נבנים על פי גודל השכונה, על פי מרחק בין מקווה אחד לאחר ובכפוף גם לקבלת תרומות. עיריית ירושלים מזרימה כספים לצורך שיפוץ ובניית מקוואות הרבה יותר מכפי שהמדינה מתקצבת אותה. השיפוץ והבנייה היא על פי תוכנית רב שנתית וההזמנות והבקשות מגיעות דרך ועדת הכספים שכמדומני יושבות בה נשים. אין כל יתרון אם נשים או גברים ינהלו את הנושא ואת התחום כולו".