עונש המבול: להזכיר לנו מה יעודנו האמיתי

האדם במהותו שונה מבעלי החיים, אך לעיתים התנהגותו יכולה להיות דומה לבעלי החיים. המסר הגדול מעונש המבול עוסק בהבחנה בין האדם בעל הדעת לחיה שמחפשת כל ימיה איך לשרוד

צורי לוי
04/10/2013

בשבת שעברה התרגשנו כולנו למקרא התיאור הנפלא של בריאת העולם, המזכיר סדרת טבע מסוג "העולם המופלא". ראינו את נפלאות הבריאה, ובליבנו עלו דברי המשורר בתהילים ק"ד "ברכי הנפשי" הנאמר בר"ח:

א?ש??ר ש??ם צ?פ??ר?ים י?ק?נ??נו? ח?ס?יד?ה ב??רו?ש??ים ב??ית?ה?:
ה?ר?ים ה?ג??ב?ה?ים ל?י??ע?ל?ים ס?ל?ע?ים מ?ח?ס?ה ל?ש??פ?נ??ים:
ע?ש??ה י?ר?ח? ל?מו?ע?ד?ים ש??מ?ש? י?ד?ע מ?בו?או?:
ת??ש??ת ח?ש??ך? ו?יה?י ל?י?ל?ה ב?ו? ת?ר?מ?ש? כ??ל ח?י?תו? י?ע?ר:
ה?כ??פ?יר?ים ש??א?ג?ים ל?ט??ר?ף ו?ל?ב?ק??ש? מ?א?ל א?כ?ל?ם:
ת??ז?ר?ח ה?ש???מ?ש? י?א?ס?פו?ן ו?א?ל מ?עו?נ?ת?ם י?ר?ב??צו?ן:
י?צ?א א?ד?ם ל?פ?ע?לו? ו?ל?ע?ב?ד?תו? ע?ד?י ע?ר?ב:
מ?ה ר?ב?ו? מ?ע?ש??יך? ה' כ??ל??ם ב??ח?כ?מ?ה ע?ש??ית? מ?ל?א?ה ה?א?ר?ץ ק?נ?י?נ?ך?:

המקרא אינו נותן לנו שלווה ומנוח, וכבר בסופה של הפרשה ובתחילת פרשת נח שומעים אנו את האכזבה של הקב"ה, את העצב, את התסכול ממעשי האדם. הכישלון הנורא זועק לנו מהפסוקים (פרק ו'):

(ו) ו?י??נ??ח?ם ה' כ??י ע?ש??ה א?ת ה?א?ד?ם ב??א?ר?ץ ו?י??ת?ע?צ??ב א?ל ל?ב?ו?:
(ז) ו?י??אמ?ר ה' א?מ?ח?ה א?ת ה?א?ד?ם א?ש??ר ב??ר?את?י מ?ע?ל פ??נ?י ה?א?ד?מ?ה מ?א?ד?ם ע?ד ב??ה?מ?ה ע?ד ר?מ?ש? ו?ע?ד עו?ף ה?ש???מ?י?ם כ??י נ?ח?מ?ת??י כ??י ע?ש??ית?ם:

הקב"ה מחליט למחות ולמחוק את האדם ולא רק אותו אלא גם את הבהמה, העוף והרמש. השאלה העולה מהפסוקים היא מה חטאם של החיה, העוף והרמש? האם בגלל מעשי האדם ש"ליבו רק רע כל היום" הם נמחים? מדוע צריך הקב"ה להשמידם - הרי "רעת האדם" היא שהביאה לידי החמס:

(ה) ו?י??ר?א ה' כ??י ר?ב??ה ר?ע?ת ה?א?ד?ם ב??א?ר?ץ ו?כ?ל י?צ?ר מ?ח?ש??ב?ת ל?ב?ו? ר?ק ר?ע כ??ל ה?י?ו?ם:
(יא) ו?ת??ש???ח?ת ה?א?ר?ץ ל?פ?נ?י ה?א?ל?ה?ים ו?ת??מ??ל?א ה?א?ר?ץ ח?מ?ס:

האם ציפה הקב"ה מבעלי החיים התנהגות אחרת? פרשנים רבים, ובראשם רש"י, סוברים שגם בעלי החיים חטאו. על המילים "כי השחית כל בשר" אומר רש"י: "אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן" משמעות הדברים היא שאפילו בעלי החיים חרגו מהנורמות המקובלות בתחום המיני.מפשט הפסוקים ומעיון בהקדמה בסוף פרשת בראשית עולה שבני האדם הם אלו שליבם רע, הם אלו שלא התמודדו עם יצרם, ושהגיעו לידי החמס.

כדי לענות על הקושי בהשמדת בעלי החיים כדאי לקרוא את קהלת פרק ג', יט': "ו?מו?ת?ר ה?א?ד?ם מ?ן ה?ב??ה?מ?ה א?י?ן" האדם ובעלי החיים הם יצורים החיים על האדמה. הם נהנים מזיו הבריאה ומהעולם הסובב אותם, אך יש שוני ביניהם, כדברי המדרש בתנחומא: "ומותר האדם מן הבהמה אין. מהו אין? שהוא מדבר והיא אינה מדברת, ועוד שיש באדם דעת, ובבהמה אין דעת, ועוד שהאדם יודע בין טוב לרע, והבהמה אינה יודעת בין טוב לרע, ועוד האדם נוטל שכר על מעשיו, אבל הבהמה אינה נוטלת שכר על מעשיה, ועוד האדם מת מטפלין בו ונקבר, והבהמה אינה נקברת."

האדם במהותו שונה מאוד מבעלי החיים, אך לעיתים התנהגותו והתנהלותו יכולות להיות מאוד דומות לשל בעלי החיים. באופן אישי אני חושב שהמסר הגדול מעונש המבול עוסק בהבחנה האמיתית בין האדם לבהמה, בין האדם בעל הדעת התבונה לחיה שמחפשת כל ימיה איך לשרוד.

התנהגותו של האדם שנברא בצלם האלוקים שונה היא מדרך בעלי החיים, הוא אינו כפוף בהכרח לחוקי הג'ונגל - שם החזק שורד, והמאבקים על טריטוריה ומזון אינם נפסקים לעולם. הקב"ה מחליט להחריב את הכול - האדם / הבהמה / העוף הרמש - כי "קץ כל בשר בא לפני" - כולם נוהגים לפי חוקי הג'ונגל. האדם, שנברא בצלם, אינו יוצר הבחנה בינו לבין החיות, אינו מבין את ייעודו ואינו מממש אותו. ואז מחליט הקב"ה לשנות מעט את הבריאה - ולהתחילה מחדש

  • תיבת נח
  • פרשת השבוע
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully