זהירות, פיגוע וואטסאפ: טרור מסרונים נגד עתונאים

ביום שישי בבוקר, שעות לאחר הוצאת גיליון עיתון "הארץ", הופצו בקבוצות הווטסאפ החרדיות תחת הכותרת "נבלה נעשתה בישראל - כולנו מוחים על כבודה של תורה", הודעות הקוראות למחות נגד יוסי שריד שכונה "עוכר ישראל". בהודעות נאמר "דברי בלע ונאצה נגד גדול דורנו מרן פוסק הדור". שריד פרסם בעיתון מאמר העוסק בדמותו של הרב עובדיה יוסף: "אוי לדור שזהו הגדול שלו", כתב, "מי שמייחס לו גדולה ותורה במקום אחד, ספק אם קרא דף מספריו: איך שולקים ביצה שנולדה ביום טוב, ושאר פתפותי ביצים, שאלות ותשובות הרות עולם. אחרי מות - עד מאה ועשרים לפחות – נתקשה לומר קדושים. הוא לא היה קדוש בעינינו בחייו, ואין סיבה שיתקדש על ערש דווי. אנחנו לא משליכים לעת זיקנה ומחלה, כי מעולם לא אימצנו אותו אל חיינו. בנפול יריבנו למשכב לא נשמח, אך גם לא נסלח". אל הודעות הוואטסאפ צורף מספר הטלפון האישי של שריד ובנוסף גם מספר הטלפון של מו"ל העיתון, עמוס שוקן.

השניים קיבלו עשרות הודעות מחאה ונאצה. אפרים גלעד, עיתונאי חרדי, בין העומדים מאחורי הודעות אלו כתב לשוקן , "איך אתם לא מתביישים לפרסם מאמר של יוסי שריד שכולו ארס ושנאה כלפי יהודי מבוגר ששוכב בבית החולים ונאנק על חייו במקרה יש לו גם מאות אלפי תלמידים? אין לכם מינימום רגש? אמפתיה?". שוקן לא נבהל מהביקורת, והגיב בנימוס לגלעד ולכל שאר המוחים: "יש לכאן ולכאן ידידי, קרא גם את יאיר אסולין בהארץ, הוא כתב דברים יפים על הרב".

השיחה בין השניים גלשה גם לפסים אישיים, "שכחתי שבגיל שלך מתחילים לשכוח דברים. מצטער, לא התכוונתי", כתב גלעד במסרון אחר. שוקן השיב: "אם עברנו לתירוצים עלובים ולעלבונות עדיף שנפסיק כאן, לא?". על ההודעה הזו השיב גלעד: "נעלבת? מצויין. נכון שזה מבאס כזה ופוגע? אז זה מה שהרגישו אלפי אנשים הבוקר בגלל העיתון שלך".

שוקן ושריד אמרו כי ההטרדות אינן מרתיעות אותם לפרסם בפעם הבאה ביקורת דומה. בשיחה לוואלה! יהדות הוסיפו כי הם לא רואים פסול בביקורת של מאמיני הרב, "הטלפון שלי אינו חסוי. ההפך, הוא פתוח עבור כל מי שרוצה להתלונן", אמר שוקן, "סביר להניח, שאלו אנשים שלא קוראים "הארץ" ואם היו קוראים, וודאי היו שמים לב למאמרים אחרים שעוסקים ברב עובדיה באופן חיובי. יש לכאן ולכאן".

זה כבר הפך לנוהג: עיתונאי מפרסם ביקורת נגד ש"ס או מנהיגה הרוחני, מספר הטלפון שלו מופץ בקרב צעירי ש"ס, ואחרי כמה דקות הוא מוטרד טלפונית, מוצף בעשרות ומאות הודעות משמיצות המזהירות אותו שלא לחזור על מעשיו שנית. הנה רשימה חלקית של אלו שכבר נכוו מהמהלך: יוסי שריד, עמוס שוקן, שלמה בן צבי, בן כספית, רועי שרון, ועוד ועוד. ההטרדות מצליחות גם לעיתים נדירות לשרת את המטרה של אנשי ש"ס הצעירים.

לפני מספר חודשים, עורכי "מעריב" העלימו מהכותרת את התואר "הרב" כשהזכירו את הרב יוסף. תומכי ש"ס מיהרו להוציא הודעה אליה צורף מספר הטלפון של הכתב וגם של המו"ל, שלמה בן צבי, וראו זה פלא. ביום שאחרי, בעקבות מתקפת טלפונים ומסרונים, בעיתון הופיעה התנצלות שם הגדירו את השמטת התואר כ"טעות סופר".

ההטרדות אינן פוסחות על אף אחד. צעירי ש"ס כמעט ולא מפספסים אף הזדמנות. הם בודקים כל שורה במאמר, כתבה או בסטטוס בפייסבוק ובטוויטר. בדרך כלל אלו שסופגים את ההטרדות הם אנשי תקשורת ועיתונאים. קחו דוגמא נוספת מהשבוע האחרון: רועי שרון מערוץ 10 התלוצץ בפייסבוק על רקע מצבו הרפואי של הרב יוסף, "הרופאים בהדסה מעריכים שממש בקרוב יוכל הרב עובדיה לחזור לקלל", כתב וגם הפעם הם לא פספסו את ההזדמנות.

ולא רק הם. גם עיתונאים חרדים זכו בעבר להתקפות והטרדות. מנדי גרוזמן, עורך אתר חרדי הוצף בתקופת הבחירות לרבנות הראשית בעשרות הודעות מחאה לאחר שפגע לכאורה בכבודו של הרב בן ה-93. בסטטוס שהעלה לפייסבוק מיד לאחר ההתקפה נגד הרב דוד סתיו, מועמד אז לתפקיד הרב הראשי כתב: "מדובר ביהודי תלמיד חכם אך עם שפה נמוכה כשל אחרוני הערסים. הוא ורק הוא אחראי לפנינים שיוצאות לו מהפה כבר שנים". התוצאה הייתה שונה. גרוזמן נאלץ להסיר את הסטטוס בגלל הדרישה של מקום העבודה שלו.

השאלה המתבקשת היא מה שולחי ההודעות רוצים להשיג, לא מדובר בכמה חמומי מוח, אלא במערך מסודר המופעל על ידי קודוקדים. חייב להיות הגיון מסוים המניע אותם. לכאורה, הם משיגים בדיוק את ההיפך. הלא בכך הם רק מצדיקים את הביקורת המוטחת בהם על עיוות וחוסר תרבות דיון. אפרים גלעד עצמו לא סבור כך, "כשאני שולח מסרון מחאה, אני מראש פסימי ולא בטוח שהוא יעזור לפעמים הבאות, אבל אני יודע שקיימתי את מצוות המחאה. זה בא מהרגש וממקום של כאב".