פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרב שירד אל העם: סוד כוחו של הרב עובדיה יוסף

      עוד בחייו הפך לאגדה, ולזכותו ייזכרו גישתו הפתוחה בשאיפה להקל ככל הניתן על הציבור, והחזרת כבוד יהדות ספרד. ד"ר ניסים לאון על האיש שחצה גבולות בין עולם המדרש לקהילה

      הרב שירד אל העם: סוד כוחו של הרב עובדיה יוסף
      צילום: גדעון צנטנר, דניאל בוק, חדשות 10; עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: לירון בארי

      הרב עובדיה יוסף הוא מהדמויות הרבניות הבודדות במאה השנים האחרונות שעוד בחייהן הפכו לאגדה ולמיתוס. מה היה סוד כוחו של הרב עובדיה? יהיו שיתלו את הדבר ביכולת שליחיו, אנשי ש"ס, לדאוג לפרסומו. יהיו שיתלו את הדבר בכוחו הפוליטי הרב שהלך והתעצם בעשורים האחרונים. ואולם מי שמכיר את תולדותיו יודע כי כבר בעברו, עוד טרם נעשה הרב הראשי לתל-אביב יפו, עוד טרם התמנה לרבה הראשי הספרדי, הראשון לציון, של מדינת ישראל, עוד טרם בחר להיות למנהיגה הרוחני של ש"ס, עוד טרם כל זאת נודע הרב עובדיה כדמות חריגה במציאות הרבנית הישראלית, מי שיוחס לו "כשרון מיוחד ... לרדת אל העם ולרכוש את לבבו מדרשותיו העממיות ולהעלותו על פסי אמונה ודעת". מי ש"לא פוסק מלהרביץ תורה ברבים יומם וליל, שבת וחג, יחיד במסירותו ובדאגתו להחזיר עטרת תורה וגדולתה לבני עדות המזרח" (מאמר מערכת, 'הרב עובדיה יוסף', קול סיני, שבט תשכ"ד, עמ' 3).

      הרב עובדיה יוסף מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (יח"צ , בני ביתו של הרב)
      דאג להחזיר עטרת תורה וגדולתה לבני עדות המזרח . הרב עובדיה יוסף (צילום: באדיבות בני משפחתו)

      איש הישיבה שאינו מוותר על הציבור, על הקהילה

      מרכיב בולט בשיטתו של הרב עובדיה הייתה יכולתו להתגבר על הגבולות החוצצים בין עולם בית המדרש לבין עולמו של הציבור, עולמה של הקהילה. הרב עובדיה היה איש הישיבה שאינו מוותר על הציבור, על הקהילה. זה אינו דבר מובן מאליו. לרוב עולם בית המדרש ניחן באליטיזם. אנשי בית המדרש נוטים להתרחק ממה שנדמה להם כמפריע מלימודם החשוב להם. הם נוטים להסתגר מפני מי שנדמה להם כשונה מאורח חייהם או כמי שאינו מסוגל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים אותם הם העמידו לעצמם כדרך חיים. הרב עובדיה, מי שגדל בבית מדרש מסוגר יחסית, פרץ את הגבולות האלו והוביל גישה אחרת ומרוככת יותר.

      גישתו הפתוחה של הרב עובדיה באה לביטוי בשני עקרונות יסוד. האחד הוא הקפדתו על גישה מקלה ככל שניתן במסגרת ההלכה לציבור. לא היה מדובר באיש רפורמה, אך בהחלט היה המדובר במי שביקש למצוא דרכים מקלות ביישום ההלכה. לכך הטיף הרב עובדיה מעל כל בימה ציבורית ובאחרונה אף חזר והדגיש זאת בפני בנו שמונה לרב הראשי הספרדי לישראל. מנקודת מבטו של הרב עובדיה ההלכה היא תורת חיים וככזו ניתן למצוא גם במסגרותיה השמרניות פתרונות מקלים כמעט לכל דבר היכולים להוריד את העומס בו מצוי ממילא היהודי שומר המצוות.

      הרב עובדיה יוסף במהלך תפילה מיוחדת למען גלעד שליט, מרץ 2011 (עומר מירון)
      הוביל גישה אחרת ומרוככת יותר. הרב עובדיה יוסף (צילום: עומר מירון)

      פתיחות אינה ניכרת בפריצת ההלכה אלא בהסברת ההלכה אל הציבור הרחב

      העיקרון השני בו דבק הרב עובדיה הוא מה שכינה "זיכוי הרבים". ביסוד העיקרון הזה עמד הרצון לראות את הרב, את פוסק ההלכה, את תלמיד החכם, כמי שמביא את דבר ההלכה אל הציבור. הרב עובדיה התנגד להסתגרות עולם התורה, עולם הישיבות. מנקודת מבטו פתיחות אינה ניכרת בפריצת ההלכה אלא בהסברת ההלכה אל הציבור הרחב.

      המשותף לשני העקרונות הללו – ההקלה וההוראה לציבור – הוא הפיכת הקשר החי בין הרב לבין הציבור. הקשר הזה כמובן חייב שהרב יהיה מעורה בצרכי הציבור. ומכאן גם ברורה המשמעות הפוליטית. צורכי הציבור אינם מתמלאים רק בלימוד תורה כי אם גם בניסיונותיו המוחשיים של הרב להוביל את הציבור ולהדריכו. היכולת הזו לנוע בין מגדל השן של בית המדרש לבין הציבור אותו הוא ביקש הייתה סוד כוחו של הרב עובדיה.

      הרב עובדיה יוסף (AP)
      הוביל את הציבור והדריך אותו. הרב עובדיה יוסף (צילום: AP)

      את מקומו של המגע הישיר תפסה ספרות תורנית רחבת היקף

      בשנים האחרונות פחת המגע האישי בין הרב עובדיה לבין הציבור. קשיים רפואיים, התרעות ביטחוניות, עומס הולך וגדל של איש צבור המממש את מפעל חייו, כל זה ועוד הרחיק אותו מהמגע הבלתי אמצעי עם הציבור הרחב. את מקומו של המגע הישיר תפסה ספרות תורנית רחבת היקף שאותה מותיר הרב עובדיה מאחוריו. מתוכה ספרות הלכתית "כבדה" הפונה לתלמידי חכמים הספונים בבית המדרש ומתוכה ספרות הלכתית "קלה" יותר הפונה לציבור שומרי המצוות והמסורת שאינו בקיא בלימוד. בצד זאת מותיר הרב עובדיה מאות תלמידי חכמים ומורי הוראה המממשים מעשה יום ביומו את תביעתו לזיכוי הרבים.

      ד"ר נסים ליאון הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ספרו "חרדיות רכה" העוסק בחרדיות המזרחית וברב עובדיה יוסף התפרסם בהוצאת יד בן צבי.